יחזקאל
                                                     39:1 על כן, אתה בן אדם, נבא על גוג, ואמר כה אמר.
                                                        ה\' יהוה; הנה, אני נגדך, גוג, הנסיך הראשי של
                                                                                                                משך ותובל:
                                                              39:2 ואשיבך אחור ואשאיר רק את השישי בך ו
                                                                           יגרום לך לעלות מהצפון, ולהביאך
                                                                                                           על הרי ישראל:
                                                             39:3 ואכה את קשתך מידך השמאלית ואגרום לך
                                                                                        חצים ליפול מידך הימנית.
                                                        39:4 אתה תפול על הרי ישראל אתה וכל חבורותיך
                 וְהָעָם אֲשֶׁר עִמָּךְ: אֶתְתִּיךָ אֶתְנַחְתָּךָ אֶל הָעֵרֵב
                                                                 ציפורי כל מיני ואל חיות השדה לאכילה.
                                              39:5 אתה תפול על השדה הפתוח כי דיברתי אותו אמר ה\'
                                                                                                                     אלוהים.
                                                39:6 ואשלח אש על מגוג ובין היושבים בחוסר זהירות
                                                                                           האיים וידעו כי אני ה\'.
                                                               39:7 ואגיד את שמי קדשי בתוך עמי ישראל; ו
                                                                 לא אתן עוד ללכלם את שמי קדשי : והגוים
                                                                                דע כי אני יהוה הקדוש בישראל.
                                                           39:8 הנה בא ונעשה נאום אדוני יהוה; זה היום
                                                                                                           על מה דיברתי.
                                                                     39:9 ויצאו היושבים בערי ישראל ויצאו
                               להצית ולשרוף את כלי הנשק, הן את המגנים והן את האבזמים, ה
                                                      קשתות וחצים, ומטות הידיים, והחניתות, ויעשו
                                                                                       לשרוף אותם באש שבע שנים:
                                                         39:10 למען לא יוציאו עצים מן השדה ולא יכרתו
                                                              מחוץ ליערות; כי ישרפו את הנשק באש : והם
                          יִשְׂבַּל אֶת הַשִּׁבְלִים וַיִּגְזֹל אֶת הַשָּׂדְלִים.
                                                                                             אָמַר יְהוָה יְהוָה.
                                                                        39:11 ויהי ביום ההוא, אתן לגוג מקום
                                                               שם של קברים בישראל, עמק הנוסעים ממזרח
                                                                       הים: ויעצור את אפי הנוסעים: ויעשה
                                                        יקברו את גוג ואת כל המוניו ויקראו לו העמק
                                                                                                              של המונגוג.
                                                   39:12 ושבעת חודשים יקברו אותם בית ישראל אשר הם
                                                                                                  עשוי לטהר את הארץ.
                                                                39:13 כן יקברו אותם כל-עם הארץ; ויהי להם
                                                                    שם ליום אשר אתפאר, נאום אדוני יהוה.
                                                                39:14 וינתקו אנשי עבודה תמידיים עוברים
                                                  הארץ לקבור עם הנוסעים את אלה שנותרו על פניהם
                    אֶת הָאָרֶץ לִטְהֹר אֹתָהּ: אַחֲרֵי שִׁבְעַת חֹדֶשׁ יִהְיוּ
                                                                                                                         לחפש.
                                                          39:15 והנוסעים העוברים בארץ, כאשר רואה איש
                                               עצם, אז ישים אות על ידה, עד שיקברו אותו הקבורים
                                                                                                          בעמק המונגוג.
                                                                   39:16 וגם שם העיר יהיה חמונה. כך יתנקו
                                                                                                                         הארץ.
                                               39:17 ואתה בן אדם כה אמר אדוני יהוה; דבר אל כל אחד
                                                                         עוף מנוצות ולכל חית השדה התאספו
                                                ובא; אספו את עצמכם מכל צד להקרבה שלי שאני עושה
                                                                      זבח בשבילך, זבח גדול על הרי ישראל.
                                                                                         למען תאכלו בשר ושתו דם.
                                                           39:18 בשר גבורים תאכלו ושתו את דם הנסיכים.
    עַל-הָאָרֶץ, מֵאִילִים, שֶׁל טָלִים וּבְעִזִים, שֶׁל-פָּרִים, כֻּלָּם
                                                                                                                      פת בשן.
                                                           39:19 ואכלתם שמן עד שבעתם ושתו דם עד שתהיו
                                                                            שיכור, מזבחי אשר הקרבתי עבורך.
                                                             39:20 כך תמלאו על שולחני בסוסים ובמרכבות
                                    גִּבּוֹרִים וְעַל כָּל אֶחָד, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוָה.
                                                               39:21 ושמתי כבודי בגוים וכל הגויים יראו
                                             את משפטי אשר הוצאתי לפועל ואת ידי אשר שמתי עליה
                                                                                                                     אוֹתָם.
                                                     39:22 וידעו בית ישראל כי אני יהוה אלוהיהם מזה
                                                                                                                יום והלאה.
                                                            39:23 וידעו הגויים כי הלכו בית ישראל בשבי
                                                                   על עוונם כי עשו בי פשע, על כן הסתרתי
                                                               פני מהם ונתן אותם ביד אויביהם : כך נפל
                                                                                                                כולם בחרב.
                                                                                     39:24 לפי טמאתם ולפי פשעיהם
                                                                           האם עשיתי להם, והסתרתי פני מהם.
                                           39:25 על כן כה אמר יהוה יהוה; עכשיו אביא שוב את השבי
                                                                   של יעקב, ורחם על כל בית ישראל, ויהיה
                                                                                                         קנאי לשם קדשי;
                                                         39:26 אחר כך נשאו את חרפתם ואת כל עוולותיהם
                                                                             פשעו בי, כאשר ישבו לבטח בארצם.
                                                                                           ואף אחד לא הפחיד אותם.
                                                              39:27 כאשר החזרתי אותם מן העם ואקבצם מהם
                                                                ארצות אויביהם, וקדשתי בהם לעיני רבים
                                                                                                                       אומות;
                                                    39:28 אז יידעו כי אני יהוה אלוהיהם אשר גרם להם
                                                                 יובל בשבי בין הגויים: אבל אספתי אותם
                                                                        אדמתם, ולא השאירו שם עוד איש מהם.
                                                          39:29 ולא אסתיר עוד פני מהם כי שפכתי את שלי
                                                                            רוח על בית ישראל, נאום ה\' יהוה.