יחזקאל
                                                             37:1 יד יהוה הייתה עלי והוציאה אותי ברוח
                          יְהוָה, וְהוֹשִׁיבְתִּי בְּתוֹךְ הַבַּעַל אֲשֶׁר עָלָיו
                                                                                                                       עצמות,
                                                              37:2 וגרםני לעבור עליהם מסביב והנה מאוד
                                                          רבים בעמק הפתוח; והנה, הם היו יבשים מאוד.
37:3 וַיֹּאמֶר אֵלַי, בֶּן-אָדָם, היכולות לחיות העצמות הללו? ואני עניתי, הו
                                                                                         אדוני אלוהים, אתה יודע.
                                                     37:4 שוב אמר אלי, נבא על העצמות הללו ואמר להם:
                                                                                 עצמות יבשות, שמעו את דבר ה\'.
                             37:5 כה אמר אדוני יהוה אל העצמות האלה; הנה, אני גורם לנשימה
                                                                                                       כנסו בכם ותחיו:
                                                     37:6 והנחתי עליך גידים והעליתי עליך בשר וגו\'
                                                        כסה אתכם בעור, ושם בכם נשימה, וחייתם; ואתה
                                                                                                    יידע כי אני יהוה.
                                                            37:7 נבאתי כפי שנצטוויתי וכאשר נבאתי היה
                                                         רעש, והנה טלטול, והעצמות התחברו, עצם לשלו
                                                                                                                       עֶצֶם.
                                                  37:8 וכאשר ראיתי הנה הגידים והבשר עולים עליהם.
                                                  העור כיסה אותם למעלה: אבל לא הייתה בהם נשימה.
                                 37:9 וַיֹּאמֶר אֵלַי נִבָּא לַרוּחַ, נָבִיא בֶּן-אָדָם.
                    אָמַר לַרוּחַ, כֹּה אָמַר יְהוָה יְהוָה; בוא מארבע הרוחות, או
                                                         נשימה, ונשימה על ההרוגים האלה, למען יחיו.
                                                       37:10 נבאתי כפי שציווה אותי, ובאה בהם הנשימה
                                                                הם חיו, וקמו על רגליהם, צבא גדול מאוד.
                         37:11 וַיֹּאמֶר אֵלַי, בֶּן-אָדָם, אֵלֶּה עַצְמוֹת כָּל-בֵית
                               ישראל: הנה אומרים עצמותינו יבשות ותקוותינו אבדה: אנחנו
                                                                                    מנותקים עבור החלקים שלנו.
                                      37:12 על כן תנבא ואמרת אליהם כה אמר אדוני יהוה; הנה, או
                                                                       עמי, אפתח את קברותיכם, ואעלה אתכם
                                                                         קברים, ולהביא אתכם אל ארץ ישראל.
                                                             37:13 ותדעו כי אני ה\' בפתחתי את קברותיכם.
                                                                                          עמי, והעליתך מקברותיך,
                                                                   37:14 ושם רוחי בכם וחייתם והנחתי אתכם
                                                                        בארצכם: אז תדעו כי אני ה\' דברתי ו
                                                                                                 עשה זאת, נאום יהוה.
                                                                                     37:15 דבר יהוה חזר אלי לאמר:
                                                       37:16 ועוד בן אדם קח לך מקל אחד וכתוב עליו כי
                                                                     יהודה ולבני ישראל חבירו: אז קח אחר
                                                              מקל וכתוב עליו ליוסף מקל אפרים ולכולם
                                                                                                     בית ישראל חבריו:
                                                            37:17 ויחברו זה אל זה למקל אחד; ויהיו לאחד
                                                                                                                         בידך.
                                                              37:18 וכאשר ידברו אליך בני עמך לאמר נבהל
                                                                  אתה לא הראה לנו למה אתה מתכוון באלה?
                               37:19 אמור אליהם כה אמר אדוני יהוה; הנה, אני אקח את המקל של
                                                                  יוסף, אשר ביד אפרים, ושבטי ישראל שלו
                                                      בחורים, וישים אותם עמו, אפילו במקל יהודה, ו
                                                                       עשה להם מקל אחד, והם יהיו ביד אחד.
                                                  37:20 והמקלות אשר תכתוב עליהם יהיו בידך לפניהם
                                                                                                                     עיניים.
                                           37:21 ואמרת אליהם כה אמר אדוני יהוה; הנה, אני אקח את
                                                             בני ישראל מקרב הגויים אשר הלכו אליהם ו
                                                                יאסוף אותם מכל עבר, ויביא אותם לארצם.
                                                                  37:22 ועשיתי אותם לגוי אחד בארץ על הרי
                                                           ישראל; ומלך אחד יהיה מלך לכולם: ולא יהיו
                                                                 עוד שני עמים, ולא יתחלקו לשתי ממלכות
                                                                                                                יותר בכלל:
                                                                          37:23 ולא יטמאו עוד באליליהם ובין
                                                                     התועב שלהם ולא בכל פשעיהן: אלא אני
                                                               יציל אותם מכל מקום מגוריהם אשר יש להם
                                                       חטאו ויטהר אותם: כן יהיו לי לעמי ואני אהיה
                                                                                                          האלוהים שלהם.
                                                         37:24 ויהי דוד עבדי למלך עליהם; ולכולם יהיה
                                                                        רועה אחד: גם במשפטי ילכו ויקיימו
                                                                                                    חוקים, ועשה אותם.
                                                                       37:25 וישבו בארץ אשר נתתי ליעקב שלי
                                                                      עבד, אשר ישבו בו אבותיך; וישכנו בו
                                                                     גם הם וילדיהם ובני ילדיהם עד עולם:
                                        וְעַבְדִּי דָּוִד יִהְיֶה לָהֶם לְשָׂר לְעוֹלָם.
                                                              37:26 ועוד אכרת עמהם ברית שלום; זה יהיה א
                                                                  ברית עולם עמהם: ואנכיתי אותם והרבתי
                                                                             אותם, וישים את קדשי בתוכם לעד.
                                                         37:27 גם אוהלתי יהיה עמם ואנכי אהיה להם לאל
                                                                                                             הם יהיו עמי.
                                       37:28 וידעו הגויים כי אני יהוה מקדש את ישראל כאשר שלי
                                                                                              הקדש יהיה בתוכם לעד.