יחזקאל
35:1 ועוד דבר יהוה בא אלי לאמר.
35:2 בן אדם פנה פניך אל הר שעיר ונבא עליו.
35:3 ואמרת אליו כה אמר אדוני יהוה; הנה, הר שעיר, אני
עָלֶיךָ, וְאֶשְׁתַּחְתִּי יָדִי עָלֶיךָ, וְאֶחָד
לעשות אותך שומם ביותר.
35:4 אשמד את עריך ושממה תהיי
דע כי אני יהוה.
35:5 כי הייתה לך שנאה תמידית ושפכת את דם ה\'
בני ישראל בכוח החרב בזמן שלהם
פורענות, בזמן שהיה קץ לעוונם:
35:6 על כן, חי אני, נאום אדוני יהוה, אכין אותך
דם ודם ירדפוך: יושב לא שנאת דם אפילו
דם ירדוף אותך.
35:7 כה אעשה את הר שֵׂעִיר לשומם ביותר, ואכרת ממנו את אשר
מתעלף והשב.
35:8 ואמלא את הריו בהרוגיו בגבעותיך ובתוכם
עמקיך ובכל נהרותיך יפלו ההרוגים
החרב.
35:9 אעשה לך שממה תמידית ועריך לא ישובו.
ותדעו כי אני יהוה.
35:10 כי אמרת שני הגויים האלה ושתי המדינות האלה
תהיה שלי, ונרכוש אותו; ואילו ה\' היה שם:
35:11 על כן חי אני, נאום אדוני יהוה, אעשה כדברי
חמתך, ולפי קנאתך אשר עשית ממך
שנאה נגדם; וְאוֹדַעְתִּי בְּתוֹכָם, בְּכִי
שפטו אותך.
35:12 ותדע כי אני יהוה וכי שמעתי את כלך.
חילול השם אשר דברת על הרי ישראל.
לאמר: שממה הם ניתנו לנו למאכל.
35:13 כה בפיכם התהללתם בי והרבתם
דבריך עלי: שמעתי אותם.
35:14 כה אמר יהוה יהוה; כאשר תשמח כל הארץ, אעשה
אתה שומם.
35:15 כשמחת בנחלת בית ישראל כי
שממה הייתה, כך אעשה לך: אתה תהיה, ההר.
שֵׂעִיר וְכָל-אִידוֹמֶה כולה: וידעו כי אני
אָדוֹן.