יחזקאל
34:1 ויהי דבר יהוה אלי לאמר:
34:2 בן אדם, נבא על רועי ישראל, נבא ואמר
אליהם, כה אמר אדוני ה\' אל הרועים; אוי ואבוי ל
רועי ישראל שאכן מאכילים את עצמם! לא צריכים הרועים
להאכיל את העדרים?
34:3 את השומן תאכלו והלבשתם אתכם בצמר, אתם הורגים את אשר.
האכילו: אבל את הצאן לא תטענו.
34:4 חולים לא חיזקתם ולא רפאתם
היה חולה, וגם את מה שנשבר לא קשרתם, וגם לא קשרתם
החזרתם את הנדח, ואת זה לא חיפשתם
שאבד; אבל בכוח ובאכזריות שלטו בהם.
34:5 ויתפזרו כי אין רועה צאן והיו
בשר לכל בהמת השדה בהיותם מפוזרים.
34:6 צאן שלי נדדו בכל ההרים ועל כל גבעה גבוהה.
וַיִּפְזֹר צֹאן עַל כָּל פְּנֵי הָאָרֶץ וְלֹא עָשָׂה
לחפש או לחפש אותם.
34:7 על כן הרועים שמעו את דבר יהוה;
34:8 חי אני, נאום אדוני יהוה, כי כי צאנו לטרף.
וַיִּהְיוּ צֹאנַי לִבְשָׂר לְכָל בְּהֵמָה הַשָּׂדֶה כִּי הָיָה
לֹא רוֹעֶה וְלֹא חָפְשׁוּ רֹעֵי צֹאן אֶת צֹאן אֶלָּא
רוֹעֵי צֹאן רָעוּ, וְלֹא רָעוּ אֶת-צֹאנַי;
34:9 על כן, רועי צאן, שמעו את דבר יהוה;
34:10 כה אמר יהוה יהוה; הנה אני נגד הרועים; ואני
דרשו את צאן לי בידם, ויגרום להם להפסיק להאכיל את
עֵדֶר; וְלֹא יִרְעוּ אֶת-הָרוֹעִים עוֹד; כי אני אעשה זאת
הציל את צאני מפיהם לבל יהיו להם לבשר.
34:11 כי כה אמר יהוה יהוה; הִנֵּה אֲנִי, אַף אֲנִי, אֶחְרֹק אֶת-שְׁנֵי
כבשים, וחפשו אותם.
34:12 כרועה צאן מחפש את צאנו ביום שהוא בקרבו
כבשים מפוזרות; כֵּן אֶחָד אֶת צֹאןִי וְאִצְלִיד
אותם מכל המקומות שבהם התפזרו במעונן ו
יום אפל.
34:13 והוצאתי אותם מן העם ואספתי אותם מן העם
מדינות, ויביא אותם לארצם, ויאכיל אותם על
הרי ישראל ליד הנהרות, ובכל המקומות היושבים של
המדינה.
34:14 ארעה אותם במרעה טוב, ועל ההרים הגבוהים
יִהְיֶה יִשְׂרָאֵל מְקַרְתָּם: שָׁם יִשְׁכְּבוּ בְּקִרְבָּה טוֹבָה, וּבְתוֹךְ
מרעה שמנה ירעו על הרי ישראל.
34:15 ארעה את צאני והשכבתי אותם, נאום ה\'
אלוהים.
34:16 אבקש את אשר אבד ואחזיר את אשר מונע
הרחק, ויקשור את אשר נשבר, ויחזק זאת
אשר היה חולה: אבל אשמיד את השמן ואת החזק; אני אאכיל
אותם עם שיקול דעת.
34:17 וַאֲשֶׁר אֶתְכֶם צֹאןִי כֹּה אָמַר יְהוָה יְהוָה; הנה, אני שופט
בין בהמה ובין בהמה, בין האילים לעיזים.
34:18 נדמה לכם שאכלתם את המרעה הטוב, אבל
אתה חייב לדרוך ברגליך את שאריות מרעה שלך? ול
שתתה מהמים העמוקים, אבל אתה חייב לקלקל את השאריות שלך
רגליים?
34:19 ואשר צאן יאכלו את אשר דרכתם ברגלכם;
וַיִּשְׁתוּ אֶת אֲשֶׁר שֶׁכִּפְתֶּם בְּרַגְלֵיכֶם.
34:20 על כן כה אמר אליהם יהוה; הנה אני, אפילו אני, ארצה
לשפוט בין הבקר השמן ובין הבקר הרזה.
34:21 כי דחפתם בצד ובכתף ודחפתם את כל
חולים בקרניכם, עד שתפזרם אותם לחוץ;
34:22 על כן אציל את צאני ולא יהיו עוד לטרף; ואני
ישפוט בין בקר לבהמה.
34:23 ואקים עליהם רועה אחד והוא יריע אותם
עבדי דוד; הוא יאכל אותם, והוא יהיה להם לרועה.
34:24 ואני יהוה אהיה להם לאל ועבדי דוד נסיך בתוכם
אוֹתָם; אני יהוה דברתי.
34:25 וכרתי איתם ברית שלום ואעשה רע
בהמות לחדול מן הארץ : וישבו בבטחה ב
שממה, ולישון ביער.
34:26 ועשיתי אותם ואת המקומות מסביב לגבעתי לברכה; ו
אני אביא את המקלחת בעונה שלו; יהיה
ממטרים של ברכה.
34:27 ועץ השדה יתן פריו והאדמה תיתן
הִנֵּה תְּבוּלָה, וַיִּתְבַּטְּחוּ בְּאַרְצָם וַיֵּדְעוּ
כִּי-אֲנִי יְהוָה, בְּשִׁבְרָתִי אֶת-חֲבוֹרוֹת עֲלֵיהֶם, וְ
הציל אותם מידם של אלה שעבדו מהם.
34:28 ולא יהיו עוד טרף לגויים והחיה לא יהיו
מן הארץ תאכל אותם; אֲבָל יִשְׁכְּנוּ לְבַטָּה, וְלֹא יָשַׁב
לגרום להם לפחד.
34:29 ואקים להם צמח מוניטין ולא יהיו
יותר אכול ברעב בארץ, ולא לשאת חרפת
גויים עוד.
34:30 כך יידעו כי אני יהוה אלוהיהם עמם וזה
הֵם בֵּית יִשְׂרָאֵל עַמִּי נְאֻם אֲדֹנָי יְהוָה.
34:31 ואתם צאן שלי צאן מרעה בני אדם ואני אלהיכם.
אָמַר יְהוָה יְהוָה.