יחזקאל 32:1 ויהי בשנה השתים עשרה בחדש השנים עשר בחדש. היום הראשון לחודש אשר בא אלי דבר ה\' לאמר: 32:2 בן אדם, הרם קינה על פרעה מלך מצרים, ואמר לו, אתה כאריה צעיר של גוים, ואתה כמו א לווייתן בים: ויצאת עם נהרותיך, ותטרדת הַמַּיִם בְּרֶגְלֶיךָ, וְהָיְתוּ נְהָרֵיהֶם. 32:3 כה אמר יהוה יהוה; לכן אפרש עליך את רשתי עם חברה של אנשים רבים; ויעלו אותך ברשתי. 32:4 ואז אשאיר אותך על הארץ אשליך אותך על הארץ שדה פתוח, וישאיר את כל עופות השמים אתה, ואמלא בך את חיות כל הארץ. 32:5 והנחתי את בשרך על ההרים ואמלא את העמקים הגובה שלך. 32:6 גם אשקה בדמך את הארץ אשר שוחה בה עד ההרים; והנהרות יהיו מלאים ממך. 32:7 וכאשר אוציא אותך, אכסה את השמים, ואעשה את כוכבים שלו כהים; אכסה את השמש בענן, ואת הירח לא ייתן לה אור. 32:8 את כל אורות השמים אחשיך עליך ואכין חושך על ארצך, נאום אדוני יהוה. 32:9 גם ארגיז את לב האנשים הרבים כאשר אביא את שלך חורבן בין העמים אל הארצות אשר אין לך ידוע. 32:10 כן אשתומם עמך רבים ומלכיהם יהיו. ירא לך נורא, כשאניף לפניהם את חרבי; וירעדו בכל רגע, איש לנפשו, ב יום נפילתך. 32:11 כי כה אמר יהוה יהוה; תבוא חרב מלך בבל עליך. 32:12 בחרבות גבורים אפיל את המוניך נוראי הגויים כולם : ויקללו את ההדר מִצְרַיִם וְכָל-הָמוֹת בָּהּ, יַחְמִיד. 32:13 אשמדתי גם את כל-בהמתה, מפני המים הגדולים; וְלֹא תַעֲרִיד אוֹתָם עוֹד רַגְלֵי אָדָם וְאֶת פַּרְסוֹת חיות מטרידות אותם. 32:14 ואז אשים את מימיהם, ואגרום לנהרותיהם שמן, נאום אדוני ה\'. 32:15 כאשר אשמימה את ארץ מצרים והארץ תהיה חסר ממה שהיה מלא, כאשר אכה את כל אלה ישבו בו, אז יידעו כי אני ה\'. 32:16 זו היא הקינה אשר יקוננו בה: הבנות מן הגוים יקוננו עליה: יקוננו עליה, אפילו על מִצְרַיִם וְעַל כָּל הָמוֹתָהּ נְאֻם ה\' יְהוָה. 32:17 היה גם בשנה השתים עשרה בחמישה עשר יום חודש אשר בא אלי דבר ה\' לאמר: 32:18 בן-אדם, ילל על המון מצרים והפיל אותם אותה, ובנות העמים המפורסמים, עד תחתית הארץ, עם היורדים בבור. 32:19 את מי אתה עובר ביופי? ירד, ושכבך עם עָרֵל. 32:20 יפלו בתוכם ההרוגים בחרב היא נמסר לחרב: משך אותה ואת כל המוניה. 32:21 חזק בגבורים ידברו אליו מתוך גיהנום עם המסייעים לו: ירדו, ערלים שוכבים. נהרג בחרב. 32:22 אשור שם וכל חבריה קבריו סביבו כולם ההרוגים, שנפלו בחרב: 32:23 אשר קבריה מונחים בדפנות הבור וחברתה עגולה על קברה: כולם הרוגים, נפלו בחרב, אשר גרמה אימה בארץ החיים. 32:24 שם עלם וכל המוניה סביב קברה כולם הרוגים, שנפלו בחרב, אשר ירדו ערלים לתוך ה חלקים תחתונים של כדור הארץ, אשר גרמו לאימתם בארץ האדמה חַי; ובכל זאת נשאו חרפתם עם היורדים אל בּוֹר. 32:25 הניחו לה מיטה בתוך ההרוגים עם כלה המון: קבריה סביבו: כולם ערלים. הרוג בחרב: אף על פי שנגרמה אימתם בארץ ה\' חיים, ובכל זאת נשאו חרפתם עם היורדים אל בור: שמים אותו בתוך ההרוגים. 32:26 שם משך תובל וכל המוניה קבריה עגולים. עליו: כולם ערלים, הרוגים בחרב, אף על פי שהם גרמו לאימתם בארץ החיים. 32:27 ולא ישכבו עם גיבורי הנופלים ערלים, אשר ירדו לגיהנום עם כלי המלחמה שלהם: וַיִּתְנַחוּ אֶת-חַרְבָּם, תַּחַת-רֹאשֵׁיהֶם, וְאֶת-עֲווֹנוֹתָם יהיו על עצמותיהם, אף על פי שהיו אימת גבורים ארץ החיים. 32:28 כן תישבר בתוך ערלים ותשבר. שכב עם ההרוגים בחרב. 32:29 שם אדום מלכיה וכל שריה אשר בגבורתם מונחים על ידי ההרוגים בחרב: ישכבו עם ה ערלים, ועם היורדים לבור. 32:30 שם שרי הצפון כולם וכל הצידונים אשר ירדו עם ההרוגים; באימתם הם מתביישים מעוצמתם; ושכבו ערלים עם ההרוגים החרב, ונשא את חרפתם עם היורדים אל הבור. 32:31 פרעה יראה אותם וינחם על כל המוניו גם פרעה וכל צבאו ההרוגים בחרב, נאום אדוני יהוה. 32:32 כי גרמתי את אימתי בארץ החיים והיה מונח בתוך ערלים עם ההרוגים עם חרב, פרעה וכל המוניו, נאום אדוני יהוה.