יחזקאל
                                                24:1 שוב בשנה התשיעית בחודש העשירי בעשירי ליום.
                                                                                       חודש, דבר ה\' בא אלי לאמר:
                                                   24:2 בן אדם כתוב לך את שם היום של אותו היום הזה
                                                        מלך בבל העמיד עצמו על ירושלים באותו היום.
                           24:3 וַתֹּאמֶר מְשָׁל לְבֵית הַמּוֹרֵד וְאָמַר לָהֶם כֹּה
                 אָמַר יְהוָה יְהוָה; מניחים על סיר, מניחים אותו, ושופכים גם מים
                                                                                                                             זה:
                                     24:4 אספו לתוכו את חתיכותיו, כל חתיכה טובה, הירך והירך
                                                                    הכתף; ממלאים אותו בעצמות המובחרות.
                                              24:5 קח את מבחר הצאן ושרף גם את העצמות תחתיו ועשה
                                                                           רתח היטב, ויריחו בו את עצמותיו.
                                                24:6 על כן כה אמר יהוה יהוה; אוי לעיר הדמים, לסיר
                                                   אשר חלאתו בה, וחלאתו לא יצאה ממנה! תביא את זה
                                                     החוצה חתיכה אחר חתיכה; שלא ייפול עליו הרבה.
                                                       24:7 כי דמה בתוכה; היא הניחה אותו על ראש סלע;
                                    לֹא שָׁפְכָה אוֹתוֹ עַל-הָאָרֶץ, לִכְסוֹתָהּ עָפָר;
                                                                     24:8 למען יעלה זעם לנקום; קבעתי אותה
                                                                                     דם על ראש הסלע, שלא יכוסה.
                              24:9 על כן כה אמר יהוה יהוה; אוי לעיר העקובת מדם! אני אפילו
                                                                                   להפוך את הערימה לאש נהדרת.
                                24:10 ערמו עצים, הדליקו את האש, תאכלו את הבשר ותבלטו היטב,
                                                                                                 לתת לעצמות להישרף.
            24:11 וַיָּשֶׂם אוֹתָהּ רָקָה עַל-גַּחְלָהּ, וְהָיָה נְחֹשֶׁת בּוֹ
                                                         חמה, ועלולה לשרוף, ושהזוהמה שבה יתמסה בו.
                                                                                        כדי שהחלאות ממנו יתכלה.
                                                         24:12 היא עייפה בשקר, וחלאתה הגדולה לא יצאה
                                                                                           מתוכה: חלאתה תהיה באש.
                                                                24:13 בזוהמתך זימה כי טהרתי אותך והיית.
                                                                        לא תטהר, לא תטוהר עוד מטומאתך, עד
                                                                                                הנחתי עליך את זעמי.
                                                                 24:14 אני יהוה דברתי זה היה ועשיתי; אני
                                                          לא אחזור ולא אחסוך ולא אחזור בתשובה; לפי
                                                                      לדרכיך ולפי מעשיך ישפטו אותך, אמר
                                                                                                                         ה\' ה'.
                                                                                  24:15 גם דבר יהוה בא אלי לאמר:
                                                        24:16 בן אדם הנה אני מסיר ממך את תשוקת עיניך
                                                          מכה: ובכל זאת לא תתאבל ולא תבכה ודמעותיך
                                                                                                                   לִדרוֹס.
                                           24:17 הימנע מלבכות, אל תתאבל על המתים, קשר את צמיגך.
                                                        ראש עליך, ונעל את נעליך על רגליך, ואל תכסה
                                                                               שפתיים, ואל תאכל לחם בני אדם.
                                                            24:18 ודברתי אל העם בבקר ובערב מתה אשתי; ו
                                                                                    עשיתי בבוקר כפי שציוויתי.
                                     24:19 וַיֹּאמְרוּ אֵלַי הָעָם לֹא תַגִּידֵנוּ אֵלֶּה
                                                                                                   לנו, שאתה עושה כך?
                                                                   24:20 ועניתי להם דבר יהוה בא אלי לאמר.
                                      24:21 דבר אל בית ישראל כה אמר אדוני יהוה; הנה, אני אעשה
                                                                               חילל את קדשי, מעלת כוחך, רצון
                             עֵינֵיכֶם וְאֶת אֲשֶׁר מְרַחֲמֶה נַפְשְׁךָ; ובניך ואתך
                                                                                     בנות אשר השארת יפלו בחרב.
                                          24:22 ועשיתם כמו שעשיתי לא תכסו שפתותיכם ולא תאכלו.
                                                                                                              לחם הגברים.
                                               24:23 וגלגליכם יהיו על ראשיכם ונעליכם על רגליכם.
                                                         לא תתאבל ולא תבכה; אך על עוונותיכם תמרחו,
                                                                                            ומתאבלים אחד על השני.
                                                              24:24 כך הוא לכם יחזקאל לאות, ככל אשר עשה
                                                                    תעשו: ובבוא זה, תדעו כי אני ה\' יהוה.
                                                             24:25 וכן אתה בן אדם, לא יהיה ביום אקח מהם
                                                                        כוחם, שמחת תהילתם, רצון עיניהם, ו
                                                             אשר על זה קבעו את דעתם, בניהם ובנותיהם,
                                                       24:26 כי הבורח ביום ההוא יבוא אליך, לגרום לך.
                                                                                            לשמוע את זה באוזניים?
                                                               24:27 ביום ההוא ייפתח פיך אל הממלט ואתה.
                                                                תדבר ולא תהיה עוד אלם והיית להם לאות;
                                                                                                  וידעו כי אני יהוה.