יחזקאל 22:1 ועוד דבר יהוה בא אלי לאמר: 22:2 עתה, בן אדם, האם אתה שופט, האם אתה שופט את עיר הדמים? כן תראה לה את כל תועבותיה. 22:3 אז אמרת כה אמר אדוני יהוה העיר שופכת דם ב בתוך זה, למען יבוא זמנה, ותעשה אלילים על עצמה לטמא את עצמה. 22:4 אתה אשם בדמך אשר שפכת; ויש טמאתך באליליך אשר עשית; ויש לך התקרבו ימיך, והאמנות באה עד שנותיך: על כן עשיתיך חרפה לגויים וללעג כל המדינות. 22:5 הקרובים והרחוקים ממך ילעגו לך. שידוע לשמצה ומציק מאוד. 22:6 הנה שרי ישראל כל אחד היה בך בכוחו לדמם. 22:7 האיר בך אב ואם בתוכך עָשָׂהוּ עִם הַנִּכְרִי עָשָׂהוּ: עָלֶיךָ הִכְנְסוּ יתום ואלמנה. 22:8 בז את קדשי ואת שבתותי חיללת. 22:9 בך אנשים נושאי סיפורים לשפוך דם ואוכלים בך על ההרים: בתוכך הם עושים זימה. 22:10 בך גילו ערוות אבותיהם בך השפיל אותה שהופרדה לזיהום. 22:11 ועשה איש תועבה עם אשת רעהו; ו אחר מטמא את כלתו; ועוד בך השפיל את אחותו, בת אביו. 22:12 נטלו בך מתנות לשפוך דם; נטלת ריבית ו גדל, וזכית בתאווה משכניך בסחיטה. ושכחתני, נאום אדוני ה\'. 22:13 הִנֵּה, עַל-כֵּן הִכַּתִּי אֶת-יָדִי, עַל-הַזֹּחַ הַשָּׁבֶל אֲשֶׁר עשית, ועל דמך אשר בתוכך. 22:14 האם לבך יכול להחזיק מעמד או ידיך חזקות בימים שאני יטפל בך? אני יהוה דברתי, ואעשה זאת. 22:15 ואפזרך בגוים ופזרך בגוים ארצות, ותכלה את טומאתך ממך. 22:16 ולקחת את נחלתך בעצמך לעיני ה\'. גויים, ותדע כי אני ה\'. 22:17 ויהי דבר יהוה אלי לאמר: 22:18 בן אדם, בית ישראל הפך לי לסיג כולם נחושת ופח וברזל ועופרת בתוך הכבשן; הֵם הם אפילו טבלת כסף. 22:19 על כן כה אמר יהוה יהוה; כי כולכם הפכתם לטמבל, הִנֵּה, עַל-כֵּן אֲסַפְתִּי אֶתְכֶם בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלָ ִם. 22:20 באשר הם אוספים כסף ונחושת וברזל ועופרת ופח אל תוך בתוך הכבשן, לפוצץ עליו את האש, להמיס אותו; כך גם אני אסוף אותך בכעסי ובזעם, ואשאיר אותך שם, ו להמיס אותך. 22:21 כן אקבץ אתכם, ואפוצץ עליכם באש חמתי. תִּמְסוּ אֶתְכֶם בְּתוֹכָהּ. 22:22 כשם שהכסף נמס בתוך הכבשן, כך תימסו. בתוכו; ותדעו כי אני יהוה שפכתי הזעם שלי עליך. 22:23 ויהי דבר יהוה אלי לאמר: 22:24 בן אדם אמר לה אתה הארץ שאינה טהרה ולא. ירד גשם ביום הזעם. 22:25 יש מזימה של נביאיה בתוכו, כמו א אריה שואג טורף את הטרף; הם אכלו נפשות; יש להם לקח את האוצר ואת הדברים היקרים; הם עשו אותה אלמנות רבות בתוכו. 22:26 כוהנייה פגעו תורתי וחללו את קדשי. הם לא הבחינו בין קודש לחול, וגם לא הראו הבדל בין טמא לטהור, והסתירו עיניהם משבתותי וחללתי בתוכם. 22:27 נסיכיה בתוכו כזאבים שעורבים טרף לשפוך דם, ולהשמיד נשמות, להשיג רווח לא ישר. 22:28 ונביאיה טפחו אותם במכת ללא מזג, בראותם הבל. וַאֲמַר לָהֶם שֵׁזֶר לֵאמֹר כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוָה, כַּאֲשֶׁר יהוה לא דיבר. 22:29 עשו עמי הארץ עושק וגזלו וגוזל הרגיזו את העני והאביון: כן, דחקו את הנכרי שלא כדין. 22:30 וביקשתי איש בתוכם אשר ירכיב את הגדר ו עמוד בפער לפניי למען הארץ שלא אשמידה : אבל לא מצאתי. 22:31 על כן שפכתי עליהם את חמתי; צרכתי אותם באש חמתי: דרכם גמלתי ראשיהם, נאום אדוני ה\'.