יחזקאל
22:1 ועוד דבר יהוה בא אלי לאמר:
22:2 עתה, בן אדם, האם אתה שופט, האם אתה שופט את עיר הדמים?
כן תראה לה את כל תועבותיה.
22:3 אז אמרת כה אמר אדוני יהוה העיר שופכת דם ב
בתוך זה, למען יבוא זמנה, ותעשה אלילים על עצמה
לטמא את עצמה.
22:4 אתה אשם בדמך אשר שפכת; ויש
טמאתך באליליך אשר עשית; ויש לך
התקרבו ימיך, והאמנות באה עד שנותיך:
על כן עשיתיך חרפה לגויים וללעג
כל המדינות.
22:5 הקרובים והרחוקים ממך ילעגו לך.
שידוע לשמצה ומציק מאוד.
22:6 הנה שרי ישראל כל אחד היה בך בכוחו
לדמם.
22:7 האיר בך אב ואם בתוכך
עָשָׂהוּ עִם הַנִּכְרִי עָשָׂהוּ: עָלֶיךָ הִכְנְסוּ
יתום ואלמנה.
22:8 בז את קדשי ואת שבתותי חיללת.
22:9 בך אנשים נושאי סיפורים לשפוך דם ואוכלים בך
על ההרים: בתוכך הם עושים זימה.
22:10 בך גילו ערוות אבותיהם בך
השפיל אותה שהופרדה לזיהום.
22:11 ועשה איש תועבה עם אשת רעהו; ו
אחר מטמא את כלתו; ועוד בך
השפיל את אחותו, בת אביו.
22:12 נטלו בך מתנות לשפוך דם; נטלת ריבית ו
גדל, וזכית בתאווה משכניך בסחיטה.
ושכחתני, נאום אדוני ה\'.
22:13 הִנֵּה, עַל-כֵּן הִכַּתִּי אֶת-יָדִי, עַל-הַזֹּחַ הַשָּׁבֶל אֲשֶׁר
עשית, ועל דמך אשר בתוכך.
22:14 האם לבך יכול להחזיק מעמד או ידיך חזקות בימים שאני
יטפל בך? אני יהוה דברתי, ואעשה זאת.
22:15 ואפזרך בגוים ופזרך בגוים
ארצות, ותכלה את טומאתך ממך.
22:16 ולקחת את נחלתך בעצמך לעיני ה\'.
גויים, ותדע כי אני ה\'.
22:17 ויהי דבר יהוה אלי לאמר:
22:18 בן אדם, בית ישראל הפך לי לסיג כולם
נחושת ופח וברזל ועופרת בתוך הכבשן; הֵם
הם אפילו טבלת כסף.
22:19 על כן כה אמר יהוה יהוה; כי כולכם הפכתם לטמבל,
הִנֵּה, עַל-כֵּן אֲסַפְתִּי אֶתְכֶם בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלָ ִם.
22:20 באשר הם אוספים כסף ונחושת וברזל ועופרת ופח אל תוך
בתוך הכבשן, לפוצץ עליו את האש, להמיס אותו; כך גם אני
אסוף אותך בכעסי ובזעם, ואשאיר אותך שם, ו
להמיס אותך.
22:21 כן אקבץ אתכם, ואפוצץ עליכם באש חמתי.
תִּמְסוּ אֶתְכֶם בְּתוֹכָהּ.
22:22 כשם שהכסף נמס בתוך הכבשן, כך תימסו.
בתוכו; ותדעו כי אני יהוה שפכתי
הזעם שלי עליך.
22:23 ויהי דבר יהוה אלי לאמר:
22:24 בן אדם אמר לה אתה הארץ שאינה טהרה ולא.
ירד גשם ביום הזעם.
22:25 יש מזימה של נביאיה בתוכו, כמו א
אריה שואג טורף את הטרף; הם אכלו נפשות; יש להם
לקח את האוצר ואת הדברים היקרים; הם עשו אותה אלמנות רבות
בתוכו.
22:26 כוהנייה פגעו תורתי וחללו את קדשי.
הם לא הבחינו בין קודש לחול, וגם לא
הראו הבדל בין טמא לטהור, והסתירו
עיניהם משבתותי וחללתי בתוכם.
22:27 נסיכיה בתוכו כזאבים שעורבים טרף
לשפוך דם, ולהשמיד נשמות, להשיג רווח לא ישר.
22:28 ונביאיה טפחו אותם במכת ללא מזג, בראותם הבל.
וַאֲמַר לָהֶם שֵׁזֶר לֵאמֹר כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוָה, כַּאֲשֶׁר
יהוה לא דיבר.
22:29 עשו עמי הארץ עושק וגזלו וגוזל
הרגיזו את העני והאביון: כן, דחקו את הנכרי
שלא כדין.
22:30 וביקשתי איש בתוכם אשר ירכיב את הגדר ו
עמוד בפער לפניי למען הארץ שלא אשמידה :
אבל לא מצאתי.
22:31 על כן שפכתי עליהם את חמתי; צרכתי
אותם באש חמתי: דרכם גמלתי
ראשיהם, נאום אדוני ה\'.