יחזקאל
20:1 ויהי בשנה השביעית בחודש החמישי העשירי
יום החודש, שבאו אחדים מזקני ישראל לחקור
של ה\', וישב לפני.
20:2 ויבא דבר יהוה אלי לאמר:
20:3 בן אדם דבר אל זקני ישראל ואמר להם כה
אָמַר יְהוָה יְהוָה; באת לשאול אותי? בעודי חי, אומר ה
אדוני אלוהים, לא אשאל על ידך.
20:4 האם תשפוט אותם בן אדם האם תשפט אותם? לגרום להם
דע את תועבות אבותיהם:
20:5 ואמרת אליהם כה אמר אדוני יהוה; ביום בו בחרתי
יִשְׂרָאֵל, וַיִּשָּׂא יָדִי אֶל זֶרַע בֵּית יַעֲקֹב וְ
הוֹדַעְתִּי לָהֶם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, כְּשֶׁהֶעֱלִיתִי
יד להם לאמר, אני יהוה אלהיכם;
20:6 ביום אשר נשאתי את ידי אליהם להוציאם
אֶרֶץ מִצְרַיִם, אֶל אֶרֶץ אֲשֶׁר חִרְתִּי לָהֶם, זָבָה עִמָּה
חלב ודבש שהוא כבוד כל הארצות:
20:7 ואמרתי אליהם: השליכו איש את תועבותיו
עיניים, ואל תטמאו באלילי מצרים: אני ה\'
האלוהים שלך.
20:8 אך מרו בי ולא שמעו אלי עשו
לא כל איש השליכו את תועבות עיניהם, וגם הם לא
עזוב את אלילי מצרים: אז אמרתי, אשפוך את חמתי
אותם, להגשים את חמתי עליהם בתוך ארץ
מִצְרַיִם.
20:9 אבל עשיתי למען שמי, שלא יטמאו לפני כן
הגויים, שבקרבם היו, אשר לעיניהם הודעתי
אליהם, בהוצאתם מארץ מצרים.
20:10 על כן הוצאתי אותם מארץ מצרים ו
הביא אותם למדבר.
20:11 ונתתי להם את החוקים שלי והראיתי להם את משפטי, אשר אם
אדם עשה, הוא אפילו יחיה בהם.
20:12 ועוד נתתי להם את שבתותי להיות לאות ביני לבינם.
למען ידעו כי אני יהוה המקדש אותם.
20:13 אבל בית ישראל מרדו בי במדבר הם
לא הלכו בחוקותי, ובזו למשפטי, אשר אם א
עשה אדם, אף יחיה בהם; ואת השבתות שלי הם מאוד
מזוהם: אז אמרתי, אשפוך חמתי עליהם בחלל
מדבר, לצרוך אותם.
20:14 אבל עשיתי למען שמי, שלא יטמאו לפני כן
הגויים, אשר לעיניהם הוצאתי אותם.
20:15 ואף-על-פי-הרמתי את ידי אליהם במדבר כי ארצה
אל תביא אותם אל הארץ אשר נתתי להם זבת חלב
ודבש, שהוא כבוד כל הארצות;
20:16 כי בזו את משפטים ולא הלכו בחוקותי
זיהמו את שבתותי: כי הלך לבם אחרי אלילים.
20:17 אף-על-פי-כן עייני חסה עליהם מלהשמידם, גם אני לא
לעשות להם קץ במדבר.
20:18 אבל אמרתי לילדיהם במדבר אל תלכו במדבר
חוקי אבותיכם, אל תשמור את משפטים, ואל תטמא
עצמכם עם האלילים שלהם:
20:19 אני יהוה אלוהיך; הלך בחוקותי, ושמרת את משפטי, ו
תעשה אותם;
20:20 וקדש את שבתותי; ויהיו לאות ביני וביניכם
למען תדעו כי אני ה\' אלוקיכם.
20:21 אף מרדו בי הילדים לא הלכו בי
חֻקִּים, וְלֹא שָׁמַר אֶת מִשְׁפָּטַי לַעֲשׂוֹת אוֹתָם, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אִישׁ, הוּא
אפילו יחיה בהם; זיהמו את שבתותי: אז אמרתי, אעשה
שפך עליהם חמתי, להשלים את חמתי עליהם בפנים
מִדבָּר.
20:22 אף על פי כן משכתי את ידי ועשיתי למען שמי
אין לטהר אותה בעיני הגויים, אשר לעיניהם אני
הביאו אותם.
20:23 הרמתי את ידי אליהם גם במדבר למען אעשה
פזרו אותם בין הגויים, ופזרו אותם בארצות;
20:24 כי לא עשו את משפטי, אלא בזו לי
חֻקִּים, וַיְהִי בְשַׁבָּתַי, וְעֵינֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם
אלילי אבות.
20:25 על כן נתתי להם גם חוקים שאינם טובים ומשפטים
לפיה אסור להם לחיות;
20:26 וזיהמתי אותם במתנותיהם בעבורם
דרך האש כל הפותח את הרחם למען אעשה אותם
שממה, עד-סוף, למען ידעו כי אני ה\'.
20:27 על כן, בן אדם דבר אל בית ישראל ואמרת אל
אותם, כה אמר אדוני יהוה; ואולם בזה חיללו אבותיכם
אותי, בכך שהם עשו עלי עבירה.
20:28 כי כאשר הבאתי אותם אל הארץ, על אשר הרמתי
את ידי לתת להם, אז הם ראו כל גבעה גבוהה, ואת כל
עצים עבים, והקריבו שם את קרבנותיהם, ושם הם
הציג את התגרות מנחתם: גם שם עשו את שלהם
ריח מתוק, ושפכו שם את מנחות המשקה שלהם.
20:29 ואמרתי אליהם מה הבמה אשר אתם הולכים אליה? וה
שמה נקרא במה עד היום הזה.
20:30 על כן אמור אל בית ישראל כה אמר אדוני יהוה; האם אתה
מזוהם כדרך אבותיכם? ותזנו אחריכם
התועבות שלהם?
20:31 כי כאשר תציעו את מתנותיכם, כאשר אתם מעבירים את בניכם בחלל
אש תלכלכו את עצמכם בכל אליליכם עד היום הזה: ו
האם אשאל על ידך, בית ישראל? בעודי חי, אומר ה
אדוני אלוהים, לא אשאל על ידך.
20:32 והעולה בנפשכם לא יהיה כלל אשר אתם אומרים.
נהיה כגוים, כמשפחות המדינות, לשרת
עץ ואבן.
20:33 חי אני, נאום אדוני יהוה, ביד חזקה וביד חזקה.
זרוע נטויה ובזעם שפך אמלוך בך:
20:34 והוצאתי אתכם מן העם ואקבצכם מן העם
ארצות אשר אתם מפוזרים בהן, ביד חזקה ובא
פרשה זרוע, ובזעם נשפך.
20:35 והבאתי אתכם אל מדבר העם ושם אביא
להתחנן בפניך פנים אל פנים.
20:36 כמו שהתחננתי עם אבותיכם במדבר ארץ
מִצְרַיִם, כֵּן אֶחָד אֶתְכֶם, נְאֻם ה\' יְהוָה.
20:37 ואני אעביר אתכם מתחת למטה והכנסתי אתכם
קשר הברית:
20:38 ואטהר מקרבכם את המורדים ואת העוברים
נגדי: אוציא אותם מהארץ שבה הם
גרים ולא יכנסו אל ארץ ישראל : ואתם
דע כי אני יהוה.
20:39 אשר לך, בית ישראל, כה אמר אדוני יהוה; לך אתה, תשרת אותך
איש אליליו, וגם להלן, אם לא תשמעו אלי.
אֲבָל לֹא תְטַלְּמוּ אֶת שְׁמִי קְדוֹשִׁי עוֹד בְּמַתְנוֹתֵיכֶם וּבְמִתְנוֹתֶיךָ
גִלוּלִים.
20:40 כי בהר קדשי בהר גובה ישראל
נְאֻם ה\' יְהוָה, שָׁם יִהְיוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּם
הארץ, עבדו אותי: שם אקבל אותם ושם אדרוש
מנחתך, ובכורי קרבנותיך, עם כלך
דברים קדושים.
20:41 אקבל אותך בניחוחך המתוק, כאשר אוציא אותך מהעולם
אנשים, ואספו אתכם מהארצות שבהן הייתם
מְפוּזָר; וְאִתְקַדַּשׁ בְּכָךְ לִפְנֵי הַגּוֹיִם.
20:42 ותדעו כי אני יהוה בהבאתי אתכם אל הים
ארץ ישראל אל הארץ אשר נשאתי אליה את ידי
תן אותו לאבותיך.
20:43 ושם תזכרו את דרכיכם ואת כל מעשיכם אשר בהם
נטמאו; וְתִסְתַּעְתֶּם בְּעֵינֵיכֶם
כל רעותיכם אשר עשיתם.
20:44 ותדעו כי אני יהוה כאשר פעלתי עמכם למען
למען שמי, לא לפי דרכיך הרעות ולא לפי שלך
מעשים מושחתים, בית ישראל, נאום אדוני יהוה.
20:45 ועוד דבר יהוה בא אלי לאמר:
20:46 בן אדם, פנה פניך לדרום, והטמיע דברך אל ה
דרומה, ותנבא על יער שדה הדרום;
20:47 ותגיד ליער הדרום שמע דבר יהוה; לכן
אָמַר יְהוָה יְהוָה; הִנֵּה, אֲנִי מַצְתִּיק בָּךְ אֵשׁ, וְהָיָה
אכלו בך כל עץ ירוק וכל עץ יבש: הלהבה הבוערת
לא יכבה, וכל הפנים מדרום לצפון
להישרף בו.
20:48 ויראו כל-בשר כי אני יהוה הדלקתי אותו לא יהיה
מרווה.
20:49 ואז אמרתי: הו אדון אלוהים! אומרים עלי, האין הוא מדבר משלים?