יחזקאל
                                                               14:1 ויבואו אלי מזקני ישראל וישבו לפני.
                                                                                    14:2 ויהי דבר יהוה אלי לאמר:
                                   יד 14:3 בן אדם, האנשים האלה העמידו את אליליהם בלבם ושמו
                                                                        מכשול עוונם לפני פניהם: האם אהיה
                                                                                                    נשאל על ידם בכלל?
                                           14:4 על כן דבר אליהם ואמרת אליהם כה אמר אדוני יהוה;
                                                          כל איש מבית ישראל המעמיד את אליליו בלבו.
                                                                                  וישים את אבן עוונו לפניו, ו
                                                                        בא אל הנביא; אני יהוה אענה את הבא
                                                                                                          להמון אליליו;
                                                                    14:5 למען אקח את בית ישראל בלבם כי הם
                                                                    כולם התנכרו ממני דרך האלילים שלהם.
                           14:6 על כן אמור אל בית ישראל כה אמר אדוני יהוה; לְהִתְחַרֵט,
                             וְהִשְׁבוּ אֶת אֶת אֶתְכֶם מֵאֵלִיכֶם; והסר את פניך מכל
                                                                                                            התועבות שלך.
                                                                       14:7 לכל איש מבית ישראל או מהגר הגר
                                                               בישראל, המבדיל ממני, ומעמיד את אליליו
                                                                              לבו, וישים את אבן עוונו לפניו
                                                             פנים, ובא אל נביא, לשאול אותו עלי; אני ה
                                                                                                    יענה לו ה\' בעצמי:
                                                     14:8 ואשיב פני אל האיש ההוא ואעשה לו אות ואות
                                                                           פתגם, ואכרת אותו מקרב עמי; ואתה
                                                                                                    יידע כי אני יהוה.
                                                             14:9 ואם יתמה הנביא כאשר דיבר דבר אני ה\'.
                                                          רימתו את הנביא ההוא, ואשלח את ידי עליו, ו
                                                                                   ישמיד אותו מקרב עמי ישראל.
                                                                             14:10 וישאו עונש עוונם עונשו של.
                                                                                  יהיה הנביא כעונשו של המבקש
                                                                                                                     אוֹתוֹ;
                                                    14:11 למען לא יתעה עוד בית ישראל ממני ולא יהיה
                                   זָכְמוּ עוֹד עַל כָּל פִּשְׁעֵיהֶם; אלא שהם יהיו שלי
                                                            אנשים, ואני אהיה להם לאל, נאום אדוני ה\'.
                                                                                     14:12 חזר דבר יהוה אלי לאמר:
                                                             14:13 בן אדם כאשר תחטא לי הארץ בהסגת גבול
                                                                 אז אשלח את ידי עליו, ושבור את המטה של
                                                                      לחמו, וישלח עליו רעב, וכרת את האדם
                                                                                                              ובהמה ממנו:
                        14:14 אף ששלושת האנשים האלה, נח, דניאל ואיוב, היו בה, הם צריכים
                                                                הציל את נפשם בצדקתם, נאום אדוני יהוה.
                                              14:15 אם אעביר בהמות קולניות בארץ, והן יקללו אותה
                                                                  כדי שתהיה שממה, שלא יעבור אדם בגלל ה
                                                                                                                         חיות:
                      14:16 אף-על-פי שהיו בה שלושת האנשים האלה, חי-נאום אדוני יהוה, הם
                                                              לא יציל לא בנים ולא בנות; רק הם יימסרו,
                                                                                                אבל הארץ תהיה שממה.
                                              14:17 או אם אביא חרב על הארץ ההיא ואומר חרב לך דרך
                                                                           ארץ; כדי שאכרתי ממנו אדם ובהמה:
                      14:18 אף-על-פי שהיו בה שלושת האנשים האלה, חי-נאום אדוני יהוה, הם
                                                            לא יציל לא בנים ולא בנות, אלא רק הם יהיו
                                                                                                           מסרו את עצמם.
                                           14:19 או אם אשלח מגיפה אל הארץ ההיא ושפוך עליה חמתי
                                                                                      בדם, לנתק ממנו אדם ובהמה:
                               14:20 אף-על-פי שהיו בו נח, דניאל ואיוב, חי, נאום אדוני יהוה.
                                                                               לא יצילנו בן ובת; הם רק ימסרו
                                                                                                            נפשם בצדקתם.
               14:21 כי כה אמר יהוה יהוה; כמה יותר כשאני שולחת את ארבעת הפצעים שלי
                                                                  משפטים על ירושלים, החרב והרעב והרעש
                                                                    בהמה, והמגיפה, לנתק ממנה אדם ובהמה?
                                                  14:22 ואולם הִנֵּה יִשְׁאָר בּוֹ שריד אשר יובא
                                                           צא, גם בנים וגם בנות: הנה הם יוצאים אליך.
                                                                      וראיתם את דרכם ואת מעשיהם: ונחמתם
עַל-הָרָעָה אֲשֶׁר-הָבֵאתִי עַל-יְרוּשָׁלַיִם, עַל-יְדֵי עַל-יְרוּשָׁלַיִם
                                                                                                  כל מה שהבאתי עליו.
                                                         14:23 וינחמו אתכם בראותכם דרכיהם ומעשיהם ו
                                                      תדעו כי לא עשיתי בלי סיבה את כל אשר עשיתי ב
                                                                                                   זה, נאום אדוני ה\'.