יחזקאל
6:1 ויהי דבר יהוה אלי לאמר:
6:2 בן אדם פנה פניך אל הרי ישראל ותנבא
נגדם,
6:3 ואמרו הרי ישראל שמעו את דבר ה\' יהוה; לכן
נְאֻם אֲדֹנָי יְהוָה, אֶל-הַהָרִים, וְאֶל-הַגִּבְעָה, אֶל-הַנהָרִים.
ואל העמקים; הִנֵּה, אֲנִי, אֲנִי, אֲבִיא עָלֵיכֶם חֶרֶב, וְהִנֵּה
אשמיד את הבמות שלך.
6:4 ומזבחותיכם ישממו וצלמיכם ישברו ו
אני אשליך את ההרוגים שלך לפני האלילים שלך.
6:5 והנחתי את פגרי בני ישראל המתים לפניהם
גִלוּלִים; ואפזר את עצמותיך סביב מזבחותיך.
6:6 בכל מושבותיכם ירבו הערים והגבוהים
מקומות יהיו שוממים; לְמַעַן יִהְיֶה מִזְבְּחֹתֶיךָ וְיַעֲשֶׂה
שוממה, ואליליכם ישברו ויחדלו, וצלמיכם יהיו
כרת, ויתבטלו מעשיך.
6:7 ויפלו ההרוגים בתוככם ותדעו כי אני
אני יהוה.
6:8 ואולם אשאיר שריד למען יהי לכם מי ימלט
חרב בין העמים, כאשר תפזרו ב
מדינות.
6:9 ויזכרוני הנמלטים ממך בגוים אשר שמה
הם ישאו בשבי כי נשברתי בזנותם
לב, אשר הסתלק ממני, ובעיניהם ההולכות א
לזנות אחרי אלילים שלהם: ויעלו את עצמם על הרעות
אשר עשו בכל תועבותיהם.
6:10 וידעו כי אני יהוה וכי לא אמרתי לשווא
כי אעשה להם את הרעה הזאת.
6:11 כה אמר יהוה יהוה; הכה בידך ורקע ברגלך,
וַיֹּאמֶר, אוֹי לְכָל-הַתּוֹעֵבוֹת הָרָעוֹת שֶׁל בֵּית יִשְׂרָאֵל. ל
הם יפלו בחרב, ברעב ובמגיפה.
6:12 הרחוק ימות מהמגפה; והקרוב
יפול בחרב; והנשאר ונצור ימות
ברעב: כך אשלים את חמתי עליהם.
6:13 אז תדעו כי אני יהוה כאשר יהיו ההרוגים שלהם
בין אליליהם מסביב למזבחותיהם, על כל גבעה גבוהה, בכל
ראשי ההרים ומתחת לכל עץ ירוק ומתחת לכל
אלון עבות, המקום שבו הם הציעו טעם מתוק לכל שלהם
גִלוּלִים.
6:14 אז אשלח את ידי עליהם ואשממה את הארץ
כן, יותר שומם מהמדבר, לכיוון דיבלת, בכל שלהם
מגורים: וידעו כי אני ה\'.