יחזקאל
2:1 ויאמר אלי בן אדם עמד על רגליך ואדבר
אליך.
2:2 והרוח נכנסה בי כאשר דבר אלי ותעמידני עליי
רגלים, כי שמעתי את אשר מדבר אלי.
2:3 ויאמר אלי בן אדם אני שולח אותך אל בני ישראל.
לגוי סורר שמרד בי: הם ושלהם
אבות עברו עלי, עד היום הזה.
2:4 כי ילדים חצופים ונוקשים הם. אני כן שולח אותך
אוֹתָם; וַתֹּאמֶר אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוָה.
2:5 והם, אם ישמעו ואם יסחו, כי
הם בית סורר,) אך יידעו כי היה א
נביא ביניהם.
2:6 ואתה בן אדם אל תירא מהם ואל תירא מפניהם.
דִּבְרִים, אַף עַל פִּי שֶׁיִּהְיוּ עִמְּךָ קוֹצִים וְקוֹצִים וְאַתָּה תּוֹשֵׁב בְּתוֹךְ
עקרבים: אל תפחדו מדבריהם, ואל תיבהלו ממבטיהם,
למרות שהם בית מרדני.
2:7 ודברת אליהם את דברי אם ישמעו או
אם יסחו: כי הם סוררים ביותר.
2:8 אבל אתה בן אדם שמע את אשר אני אומר לך; אל תהיה מרדן
כמו הבית הסורר ההוא: פתח את פיך ואכל את אשר אני נותן לך.
2:9 ובהבטתי והנה יד נשלחה אלי; והנה, גליל של
ספר היה בו;
2:10 ויפרש אותו לפני; ונכתב בפנים ובחוץ : ו
היה כתוב בו קינות, אבל, ואוי.