סֵפֶר שֵׁמוֹת
32:1 וַיַּרְא הָעָם כִּי-מֹשֶׁה מְעוֹהֶה לִרְדֹּת מִן הַהַיִם
ההר, התאספו העם אל אהרן ויאמרו
לו, קום, עשה לנו אלהים, אשר ילכו לפנינו; באשר למשה הזה,
האיש אשר העלה אותנו מארץ מצרים, לא ידענו מה יש
להיות ממנו.
32:2 ויאמר אליהם אהרן: שברו את עגילי הזהב אשר בפנים
אזני נשותיכם, בניכם ובנותיכם, והביאו
אותם אלי.
32:3 ויקרעו כל העם את עגילי הזהב אשר בם
אוזניים, והביא אותם אל אהרן.
32:4 וַיִּקָּבֵם מִידם וַיִּתְנַצֵּב אוֹתוֹ
כלי, אחרי שעשה לו עגל מותך: ויאמרו אלה לך
אלהים ישראל אשר העלו אותך מארץ מצרים.
32:5 וכאשר ראה אותו אהרן, בנה לפניו מזבח; ואהרון עשה
כרוז, ואמר, מחר חג לה\'.
32:6 והשכימו למחר, ויקריבו עולות
הביא קורבנות שלום; וישבו העם לאכול ולשתות
וקם לשחק.
32:7 ויאמר יהוה אל משה לך רד; למען עמך, אשר
הוצאתם מארץ מצרים השחתתם.
32:8 פנו מהר מהדרך אשר צויתי אותם.
עשו להם עגל מותך, ועבדו לו והיו
הִזְבְּחָה אֵלָיו, וְאָמַרְתָּ, אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ, יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יֵשׁ
העלה אותך מארץ מצרים.
32:9 ויאמר יהוה אל משה ראיתי את העם הזה והנה הוא
הוא עם נוקשה:
32:10 ועתה עזבו אותי למען יתחמם חמתי עליהם ו
למען כלה אותם: ואעשה ממך לגוי גדול.
32:11 ויבקש משה את יהוה אלוהיו ויאמר יהוה למה עשה חמתך.
התחממו על עמך אשר הוצאת מהארץ
ארץ מצרים בעוצמה רבה וביד חזקה?
32:12 על כן ידברו מצרים ויאמרו, כי רע הביא
החוצה, להרוג אותם בהרים, ולכלותם מן האדמה
פני כדור הארץ? פנה מכעסך העז, וחזור בתשובה מהרע הזה
נגד עמך.
32:13 זכור את אברהם את יצחק ואת ישראל עבדיך אשר נשבעת לו.
בעצמך, ואמרת אליהם, ארב את זרעך כמו
כוכבי השמים ואת כל הארץ הזאת אשר דיברתי עליה אתן
לזרעך, ויירשו אותו לעולם.
32:14 ויתחרט יהוה על הרעה אשר חשב לעשות לו
אֲנָשִׁים.
32:15 ויפנה משה וירד מן ההר ושני השולחנות של
העדות הייתה בידו: על שניהם נכתבו הלוחות
צדדים; מצד אחד ומצד שני נכתבו.
32:16 והשולחנות היו מעשה אלהים, והכתיבה כתיבת
אלוהים, חקוק על השולחנות.
32:17 וכאשר שמע יהושע את רעש העם בצועקים, אמר
למשה רעש מלחמה במחנה.
32:18 וַיֹּאמֶר, לֹא קוֹל הַזֹּעֲקִים, וְלֹא
האם זה קול הזועקים על התגברותם : אבל קולם של
את אלה ששרים אני שומע.
32:19 ויהי כאשר קרב אל המחנה וראה
העגל והריקודים: ויתחם כעסו של משה ויטיל את
שולחנות מידיו, ולבלום אותם מתחת להר.
32:20 ויקח את העגל אשר עשו וישרף אותו באש
טחן אותו לאבקה, והשליך אותו על המים, ועשה את
בני ישראל שותים ממנו.
32:21 ויאמר משה אל אהרן מה עשה לך העם הזה כי אתה
הבאתם עליהם חטא כה גדול?
32:22 וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן לֹא יִהְיֶה כַּעַס אֲדֹנִי, אַתָּה יָדַעְתָּ.
אנשים, שהם ערוכים לשובבות.
32:23 כי אמרו אלי עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי כמו
כִּי-מֹשֶׁה הַזֶּה, האיש שהוציאנו מארץ מצרים, אנחנו
לא מה עלה בגורלו.
32:24 ואמרתי אליהם, כל מי שיש לו זהב, ישברו אותו. לכן
נתנו לי אותו: ואז השלכתי אותו לאש ויצא זה
עגל.
32:25 וירא משה כי העם ערום; (כי אהרן עשה אותם
ערומים לבושתם בין אויביהם:)
32:26 ויעמוד משה בשער המחנה ויאמר מי על יהוה.
צַד? תן לו לבוא אלי. וְכָל בְּנֵי לֵוִי נִקְבָּסוּ
יחד אליו.
32:27 ויאמר אליהם כה אמר יהוה אלוהי ישראל שמים איש
חרבו לצדו, ויוצאים ויוצאים משער לשער לכל אורכו
המחנה ויהרגו איש את אחיו ואיש את חבירו.
ואיש רעהו.
32:28 ועשו בני לוי כדבר משה ושם
נפלו מהעם ביום ההוא כשלושת אלפים איש.
32:29 כי אמר משה, הקדשו היום ליהוה, כל
איש על בנו ועל אחיו; שיעניק לך א
מברך את היום הזה.
32:30 ויהי למחרת ויאמר משה אל העם אתם
חטאו חטא גדול ועתה אעלה אל ה\';
אולי אעשה כפרה על חטאך.
32:31 וישוב משה אל ה\' ויאמר הו, העם הזה חטא
חטא גדול, ועשה להם אלוהי זהב.
32:32 אך עתה, אם תסלח לחטאתם--; ואם לא, תמחק אותי, אני מתפלל
אתה, מתוך ספרך אשר כתבת.
32:33 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה כָּל אֲשֶׁר חָטָא אֵלַי יְחָצֵא
אני מוחק מהספר שלי.
32:34 על כן עתה לך הובל את העם אל המקום אשר דיברתי עליו
אליך: הנה מלאך שלי הולך לפניך: אף על פי כן ב
יום כשאבקר אבקר עליהם חטאתם.
32:35 ופגע יהוה בעם כי עשו את העגל אשר אהרן
עָשׂוּי.