סֵפֶר שֵׁמוֹת
                                          22:1 אם יגנוב איש שור או צאן והורגו או מכר אותו; הוא
                                                              ישיב חמשה בקר לשור, וארבעה כבשים לכבש.
                                                                22:2 אם יימצא גנב מתפרק והוכה וימות, שם
                                                                                                    לא ישפך דם עבורו.
                                                            22:3 אם תזרח עליו השמש, ישפך לו דם; בשבילו
                                            צריך לעשות החזר מלא; אם אין לו כלום, אז הוא יימכר
                                                                                                         על הגניבה שלו.
                                                           22:4 אם נמצאה הגניבה בידו חי, בין שור ובין
                                                                                  תחת, או כבשה; הוא ישיב כפול.
                                                                         22:5 אם יאכל אדם שדה או כרם ויכניס
                                            בהמתו, ותאכל בשדהו של אדם אחר; מהטובים ביותר שלו
                                                                                          שדה, וממיטב כרמו, ישיב.
                                                   22:6 אם תפרוץ אש ותלכד קוצים, וערימות התירס או
                                                        התירס העומד, או השדה, יאכלו בו; הוא שהדליק
                                                                                                   האש בוודאי תחזיר.
                                                 22:7 אם ימסור איש לרעך כסף או חפצים לשמירה וזהו
                                                         ייגנב מביתו של האיש; אם יימצא הגנב, שישלם
                                                                                                             לְהַכפִּיל.
                                                               22:8 אם לא יימצא הגנב, יביאו את בעל הבית
                                                                          לשופטים לראות אם שם את ידו בידו
                                                                                                         סחורה של השכן.
                                                                        22:9 על כל פשע בין שור לחמור ולצאן.
                                                 ללבוש, או לכל סוג של דבר אבוד, שאחר מאתגר אותו
                                              להיות שלו, עילת שני הצדדים תבוא בפני השופטים; ו
                                                                את אשר גזרו השופטים, ישלם לחברו כפול.
                                                   22:10 אם מסר איש לחברו חמור או שור או כבש או כל.
                                        בהמה, לשמור; וימות, או ייפגע, או ניסח, איש אינו רואה
                                                                                                                             זה:
                                                      22:11 אז תהיה שבועת יהוה בין שניהם אשר אין לו
                                                                       ישים ידו אל חפצי רעהו; ובעלו יעשה
                                                                                                 קבל ממנו, ולא ישיב.
                                                                             22:12 ואם נגנב ממנו, ישיב לבעלים
                                                                                                                       מִזֶה.
                                                                          22:13 אם נקרע לגזרים, יביאו לעדות,
                                                                                               לא לתקן את מה שנקרע.
                                                                  22:14 ואם ישאל איש מחברו ויפגע או ימות
                                                                           הבעלים שלו אינו עמו, ודאי ישיב.
                                                            22:15 אבל אם יהיה בעלה עמו לא ישיב אם יהיה
                                                                                   דבר שכיר, זה בא בשביל שכרו.
                                                  22:16 ואם יפתה איש שפחה שאינה מאורסת וישכב עמה,
                                                                                     ודאי יעניק לה להיות אשתו.
                                                                       22:17 אם יסרב אביה לתתה לו, ישלם כסף
                                                                                            לפי נדוניה של בתולות.
                                                                                      22:18 לא תיתן למכשפה לחיות.
                                                                                     22:19 כל השוכב עם בהמה יומת.
                                                        22:20 המקריב לכל אל חוץ ליהוה בלבד הוא יהיה.
                                                                                                          נהרס לחלוטין.
                                                              22:21 לא תרגיז זר ולא תדכא אותו כי הייתם.
                                                                                                     זרים בארץ מצרים.
                                                                       22:22 לא תענו על אף אלמנה וילד יתום.
                                                       22:23 אם תענו אותם בכל דרך ויצעקו אליי, אעשה.
                                                                                        בוודאי שומעים את זעקתם;
                                                              22:24 ויתחמם חמתי והרגתי אותך בחרב; ושלך
                                                                       נשים יהיו אלמנות, ובניכם לא יתום.
                                                              22:25 אם תלווה כסף לאחד מעמי העני על ידך,
                          לֹא יִהְיֶה לוֹ כְּרוֹבֶת וְלֹא תָשִׁילוּ עָלָיו רוֹבֶת.
                                                                            22:26 אם תיקח את בגדי רעך למשכון,
                                                                                  תמסור לו על ידי שקיעת השמש:
                                                             22:27 כי רק כיסויו הוא לבושו לעורו אשר בו
                                                         האם הוא יישן? וַיְהִי כִּי יִצְעַק אֵלַי
                                                                                              אני אשמע; כי אני חסד.
                                                         22:28 לא תקלל את האלים ואת שליט עמך לא תקלל.
                                                     22:29 לא תאחר להקריב את ראשוני הבשלים שלך ומן
                                                                                      משקאות: בכור בניך תתן לי.
                                                          22:30 וכן תעשה עם בקרך ועם צאןיך שבעת ימים.
                                                                   זה יהיה עם סכרו; ביום השמיני תתן לי.
                                                        22:31 והייתם לי לקדושים לא תאכלו כל בשר אשר.
                                                                 קרוע בהמות בשדה; תשליכו אותו לכלבים.