סֵפֶר שֵׁמוֹת
16:1 וייסעו מאלים וכל עדת ה\'
באו בני ישראל אל מדבר סין אשר בין
אלים וסיני, בחמישה עשר לחודש השני לאחר שלהם
יציאה מארץ מצרים.
טז,ב וְכָל-קְהַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יִמְלֹמוּ עָלָיו
משה ואהרן במדבר:
טז,ג וַיֹּאמְרוּ אֲלֵיהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי לָאֱלֹהִים נִמָּתְנוּ
יד ה\' בארץ מצרים כאשר ישבנו על הבשר
סירים, וכשאכן אכלנו לחם עד הסוף; כי אתה הבאת אותנו
צאו אל המדבר הזה, להרוג את כל העדה הזאת ברעב.
16:4 ויאמר יהוה אל משה הנה אני ממטיר לחם מן השמים
אתה; ויצאו העם ויאספו שיעור מסוים בכל יום.
למען אוכיח אותם, אם ילכו בתורתי, או לא.
16:5 ויהי ביום השישי יכינו זאת
שהם מביאים; וְכֵן יִהְיֶה כְּמוֹ שֶׁלֹּקֶף יוֹם.
16:6 ויאמרו משה ואהרן אל כל בני ישראל בערב אז
תדעו כי הוציא אתכם ה\' מארץ מצרים.
16:7 ובבוקר תראו את כבוד יהוה; בשביל זה הוא
שומע את מלמוליכם על ה\': ומה אנחנו, כי אתם
למלמל נגדנו?
16:8 וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה: זֶה יִהְיֶה כַּאֲשֶׁר יִתֵּן יְהוָה לָכֶם בְּהַהוּא
בשר ערב לאכול, ובבוקר לחם לשבע; בשביל זה ה
שמע יהוה את מלמוליכם אשר אתם ממלמלים עליו : ומה הם
אָנוּ? מלמוליך אינם נגדנו, אלא נגד ה\'.
16:9 ויאמר משה אל אהרן אמור אל כל עדת ה\'
בני ישראל, התקרבו לפני ה\' כי שמע אתכם
מלמולים.
16:10 ויהי כאשר דבר אהרן אל כל עדת ה\'
בני ישראל, כי צפו אל המדבר, והנה.
כבוד ה\' הופיע בענן.
16:11 וידבר ה\' אל משה לאמר.
16:12 שמעתי את מלמול בני ישראל דבר אליהם.
לאמר, בערב תאכלו בשר, ובבוקר תהיו
מלא בלחם; ותדעו כי אני ה\' אלוקיכם.
16:13 ויהי בערב עלו השליו וכיסו את
מחנה: ובבוקר שכב הטל סביב הצבא.
16:14 וכאשר עלה הטל הרובץ והנה על פני ה\'
במדבר היה מונח דבר עגול קטן, קטן כמו הכפור צר
הקרקע.
16:15 וכאשר ראו בני ישראל, אמרו איש אל רעהו: זהו
המן: כי לא ידעו מה היה. ויאמר אליהם משה: זהו
הלחם אשר נתן ה\' לכם לאכול.
16:16 זה הדבר אשר צוה יהוה אספו ממנו איש
לפי אכילתו, עומר לכל אדם, לפי המספר
של האנשים שלך; קחו לכם איש למען אשר באוהלו.
16:17 וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּקְסוּ, אֵלֶּה יוֹתֵר וְאֵלֶּה פָּטַח.
16:18 וכאשר נתנו אותו בעומר, היה לאסוף הרבה
שום דבר לא נגמר, ולמי שאסף מעט לא היה חסר; הם התאספו
איש לפי אכילתו.
16:19 וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, לֹא יַעֲזֹב מִמֶּנּוּ אִישׁ עַד הַבֹּקֶר.
16:20 אף על פי שלא שמעו למשה; אבל חלק מהם נשארו
זה עד הבוקר, וגידל תולעים, והסריח: ויתרגז משה
איתם.
16:21 ויאספו אותו בכל בוקר איש לפי אכילתו.
וכשהשמש חמה, היא נמסה.
16:22 ויהי ביום השישי אספו פי שניים
לחם, שני עומרים לאיש אחד: וכל שרי העדה
בא ואמר למשה.
16:23 ויאמר אליהם זה אשר אמר יהוה מחר
הוא שאר שבת קודש לה\': אפו את אשר תרצו
אֲפוּהָ הַיּוֹם, וְהִשְׁתַּחְתָּ, כִּי תִרְגָּר; ומה שנשאר
מעל לשכב כדי לשמור אותך עד הבוקר.
16:24 והניחו אותו עד הבוקר, כפי שציווה משה, ולא עשה
מסריח, גם תולעת לא הייתה בו.
16:25 ויאמר משה, אכלו היום; כי היום שבת לה\'.
היום לא תמצאו בשדה.
16:26 ששת ימים תאספו; אלא ביום השביעי, שהוא ה
שבת, לא יהיה בה.
16:27 ויהי ויצאו מן העם על הים
יום שביעי לאסוף, ולא מצאו.
16:28 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה, עד מתי תסרבו לקיים את מצוותי
והחוקים שלי?
16:29 ראה כי נתן יהוה לכם את השבת על כן הוא נותן
אתה ביום השישי לחם שני ימים; הישארו איש בשלו
מקום, אל תצא איש ממקומו ביום השביעי.
16:30 אז נח העם ביום השביעי.
16:31 ויקרא בית ישראל את שמו מנה ויהי כמו
זרעי כוסברה, לבן; וטעמו היה כמו ופלים שעושים איתם
דבש.
16:32 ויאמר משה זה הדבר אשר צוה יהוה מלא
עומר ממנו לשמר לדורותיכם; כדי שיראו את הלחם
אֲשֶׁר אָכַלְתִּי אֶתְכֶם בַּמִּדְבָּר בַּאֲשֶׁר הוֹלֵדִי אֶתְכֶם
מארץ מצרים.
16:33 ויאמר משה אל אהרן קח סיר ושם עומר מלא המן
בו, והניחו אותו לפני ה\', לשמר לדורותיכם.
16:34 כשם שציווה יהוה את משה, כך הניח אותו אהרן לפני העדות.
להישמר.
16:35 ויאכלו בני ישראל את המן ארבעים שנה עד שבאו
ארץ מיושבת; הם אכלו את המן עד שבאו אל הגבול
של ארץ כנען.
16:36 עכשיו עומר הוא החלק העשירי של איפה.