סֵפֶר שֵׁמוֹת
12:1 וידבר ה\' אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר.
12:2 החודש הזה יהיה לכם בראשית חודשים הוא יהיה
החודש הראשון של השנה לך.
12:3 דברו אל כל עדת ישראל לאמר ביום העשירי.
מהחודש הזה יקחו להם איש כבש לפי ה
בית אבותיהם, כבש לבית:
12:4 ואם בית-הבית יהיה קטן מדי עבור הכבש, לו ולשלו
שכנו ליד ביתו קח אותו לפי מספר ה\'
נשמות; איש לפי אכילתו יעשה את ספירתכם
טלה.
12:5 כבשך תמים זכר בן שנה ראשונה אתם תעשו
הוציאו מן הצאן או מן העזים:
12:6 ושמרתם אותו עד הארבעה עשר היום של אותו החודש ו
כל קהילת עדת ישראל תהרגו אותו ב
עֶרֶב.
12:7 וייקחו מן הדם ויכוהו בשתי העמודים
וְעַל-הַמִּצְבָּה הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַבַּתִּים, אֲשֶׁר יֹאכְלוּ בּוֹ.
12:8 ויאכלו את הבשר בלילה ההוא צלי באש ו
מצות; ובעשבים מרים יאכלו אותו.
12:9 אל תאכל ממנו גולמי ולא ספוג במים כי אם צלוי באש;
ראשו ברגליו, ועם כוונתו.
12:10 ולא תשאירו ממנו דבר עד הבוקר; וזה אשר
נשאר ממנו עד הבוקר תשרפו באש.
12:11 וככה תאכלו אותו; עם חלציך חגור, נעליך על שלך
רגלים, ומטהך בידך; ואכלתם אותו בחיפזון: הוא
פסח יהוה.
12:12 כי אעבור את ארץ מצרים הלילה הזה ואכה את כולם
בכור בארץ מצרים, אדם ובהמה; ונגד כולם
אלהי מצרים אעשה משפט: אני ה\'.
12:13 והדם יהיה לכם לאות על הבתים שבהם אתם.
וכאשר אראה את הדם, אעבור עליכם, והמגפה לא תעבור
יהיה עליך להשמיד אותך, כאשר אכה את ארץ מצרים.
12:14 והיום הזה יהיה לכם לזכרון; ושמרתם אותו א
חג לה\' לדורותיכם; תעשו לו משתה
לפי פקודה לעולם.
12:15 שבעת ימים תאכלו מצות; אפילו ביום הראשון תעשו
הסר חמץ מבתיכם: כי כל אשר אוכל מחמץ
מהיום הראשון ועד היום השביעי תכרת הנפש ההיא
מישראל.
12:16 וביום הראשון יהיה כינוס קודש, וב
יום השביעי יהיה לך כינוס קודש; שום אופן עבודה
יעשה בהם, מלבד מה שחייב כל אדם לאכול, רק מותר
ייעשה ממך.
12:17 ושמרתם את חג המצות; עבור זה עצמו
יום הוצאתי את צבאותיכם מארץ מצרים: על כן יעשה
את היום הזה תשמרו בדורותיכם במשפט לעולם.
12:18 בחודש הראשון בארבעה עשר יום לחודש בערב תעשו
אכלו מצות, עד יום האחד והעשרים לחודש בשעה
אֲפִילוּ.
12:19 שבעת ימים לא יימצא חמץ בבתיכם לכל מי
אוכלת את המחמצת, אפילו הנפש ההיא תיכרת מן
עדת ישראל, בין אם הוא זר ובין אם יליד הארץ.
12:20 לא תאכלו חמץ; בכל מקום מגוריכם תאכלו
מצות.
12:21 ויקרא משה אל כל זקני ישראל ויאמר אליהם צאו
צאו וקחו לכם כבש לפי משפחותיכם והרגו את
חג פסח.
12:22 ולקחתם צרור זעתר ותטבלו אותו בדם אשר בו.
את האסון, ותכה בדם את המשקוף ואת שני העמודים הצדדיים
כלומר בבסון; ואיש מכם לא יצא בפתחו
הבית עד הבוקר.
12:23 כי יעבור יהוה להכות את מצרים; וכשהוא רואה
הדם על המשקוף ועל שני העמודים, יעבור ה\'
על הדלת, ולא יסבול שהמשחית יבוא אליך
בתים להכות אותך.
12:24 ושמרתם את הדבר הזה למשפט לך ולבניך.
לנצח.
12:25 והיה בבואכם אל הארץ אשר יהוה
יתן לכם, כפי שהבטיח, כי תשמרו זאת
שֵׁרוּת.
12:26 ויהי כאשר יאמרו לכם בניכם מה
אתה מתכוון בשירות הזה?
12:27 כי תאמרו זבח פסח ה\' הוא אשר.
עבר על בתי בני ישראל במצרים כאשר היכה
המצרים, והצילו את בתינו. והעם הרכין את הראש
והסגדו.
12:28 וַיֵּלֶךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲשׂוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה
משה ואהרן, כך עשו.
12:29 ויהי בחצות הלילה היכה יהוה את כל הבכורים
בארץ מצרים מבכור פרעה היושב עליו
כסא לבכור השבוי אשר בצינוק; ו
כל בכורי הבקר.
12:30 ויקם פרעה בלילה הוא וכל עבדיו וכל
מצרים; ותהי צעקה גדולה במצרים; כי לא היה בית
שבו לא היה מת אחד.
12:31 ויקרא למשה ואהרן בלילה ויאמר קום וקם
צאו מקרב עמי, גם אתם ובני ישראל; ו
לכו, עבדו את יהוה, כמו שאמרת.
12:32 גַּם-קְחוּ אֶת-צֹאנְכֶם וּבִקְרֵיכֶם, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ, וְלֹא; ו
תברך גם אותי.
12:33 ומצרים דחפו בעם לשלחם
מחוץ לארץ בחיפזון; כי אמרו, כולנו מתים.
12:34 וַיִּקְחוּ הָעָם אֶת-עִקָּם לִפְנֵי שֶׁהִתְחַמֵּץ, אֶת-אֲשֶׁר
שקתות לישה קשורות בבגדיהן על כתפיהן.
12:35 ויעשו בני ישראל כדבר משה; והם
שאלו ממצרים תכשיטי כסף, ותכשיטי זהב, ו
כְּסוּת:
12:36 ויתן יהוה לעם חן בעיני מצרים
שהלוו להם דברים שדרשו. והם התקלקלו
המצרים.
12:37 ויסעו בני ישראל מרעמסס עד סוכות, כשש
מאה אלף ברגל שהיו גברים, לצד ילדים.
12:38 וגם המון מעורב עלה אתם; וצאן וצאן,
אפילו הרבה מאוד בקר.
12:39 ויאפו עוגות מצות מהבצק אשר הוציאו
מִצְרַיִם, כִּי לֹא חָמץ; כי הם נדחקו החוצה
מצרים, ולא יכלו להתעכב, ולא הכינו לעצמם
ויטאלי.
12:40 וַיְהִי מִגְוַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יֹשְׁבֵי מִצְרַיִם
ארבע מאות ושלושים שנה.
12:41 ויהי בתום ארבע מאות ושלושים שנה
גַּם בַּיּוֹם הַהוּא הָיָה כָּל צְבָאוֹת יְהוָה
יצא מארץ מצרים.
12:42 לילה ישמר ליהוה על הוצאתם
מארץ מצרים: זה הלילה ההוא של יהוה לשמירה עליו
כל בני ישראל לדורותיהם.
12:43 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן זֹאת פְּקֻדַּת הַמִּשְׁפָּט
פסח: לא יאכל זר ממנו:
12:44 אבל עבד כל אדם הנקנה בכסף, כאשר יש לך
נימול אותו, אז יאכל ממנו.
12:45 נכרי ושכיר לא יאכלו ממנו.
יב:46 בבית אחד יאכל; לֹא תוֹשֵׂא מִשֶּׁהוּ
בשר בחוץ לארץ מחוץ לבית; וְלֹא תִשְׁבֹּר אֶת עַצְמוֹ.
12:47 כל עדת ישראל ישמרו אותו.
12:48 וכאשר יתגורר אצלך זר ויקיים את הפסח
ליהוה ימלו כל זכריו ואחר כך יבוא
קרוב ושמור אותו; ויהי כמי שנולד בארץ: כי
לא יאכל ערל ממנו.
12:49 חוק אחד יהיה ליולד ולגר זה
מתגורר ביניכם.
12:50 כה עשו כל בני ישראל; כמו שציווה ה\' את משה ו
אהרון, כך גם הם.
12:51 ויהי ביום ההוא והביא יהוה את
בני ישראל מארץ מצרים בצבאותיהם.