סֵפֶר שֵׁמוֹת
11:1 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה וְאֶת-אֲבֵא עָלֶיהָ עוֹד מִגָּה אחת
פרעה, ועל מצרים; אחר כך יניח לך מכאן: כאשר הוא
ישחרר אותך, ודאי יגרש אותך מכאן כליל.
11:2 דבר-נא באזני העם ואיש ישאל משלו
שכנה וכל אשה מרעתה תכשיטי כסף ו
תכשיטים מזהב.
11:3 ויתן יהוה לעם חן בעיני מצרים.
ועוד היה האיש משה גדול מאד בארץ מצרים, בעיניים
מעבדי פרעה, ולעיני העם.
11:4 וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה כֹּה אָמַר יְהוָה כַּחֲצוֹת לָיְלָה אוֹצֵא אֶל
באמצע מצרים:
11:5 וימותו כל הבכורים בארץ מצרים מהראשון
נולד מפרעה היושב על כסאו עד הבכור של
המשרתת שנמצאת מאחורי הטחנה; וכל בכורי
בהמות.
11:6 ותהי צעקה גדולה בכל ארץ מצרים כגון
לא היה כמותו, ולא יהיה כמוהו עוד.
11:7 אבל על כל אחד מבני ישראל לא יזיז כלב את שלו
לשון, נגד אדם או בהמה: למען תדעו איך יעשה ה\'
לשים הבדל בין המצרים לישראל.
11:8 וירדו אלי כל עבדיך האלה וישתחוו
עצמם אלי לאמר: צאו אתה וכל העם הבא אחריו
לך: ואחרי זה אצא. ויצא מפרעה בא
כעס גדול.
11:9 ויאמר ה\' אל משה פרעה לא ישמע אליך; זֶה
ירבו נפלאותי בארץ מצרים.
11:10 ויעשו משה ואהרן את כל המופתים האלה לפני פרעה וה\'
הקשיח את לבו של פרעה, כדי שלא יניח לבני
צא ישראל מארצו.