סֵפֶר שֵׁמוֹת 11:1 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה וְאֶת-אֲבֵא עָלֶיהָ עוֹד מִגָּה אחת פרעה, ועל מצרים; אחר כך יניח לך מכאן: כאשר הוא ישחרר אותך, ודאי יגרש אותך מכאן כליל. 11:2 דבר-נא באזני העם ואיש ישאל משלו שכנה וכל אשה מרעתה תכשיטי כסף ו תכשיטים מזהב. 11:3 ויתן יהוה לעם חן בעיני מצרים. ועוד היה האיש משה גדול מאד בארץ מצרים, בעיניים מעבדי פרעה, ולעיני העם. 11:4 וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה כֹּה אָמַר יְהוָה כַּחֲצוֹת לָיְלָה אוֹצֵא אֶל באמצע מצרים: 11:5 וימותו כל הבכורים בארץ מצרים מהראשון נולד מפרעה היושב על כסאו עד הבכור של המשרתת שנמצאת מאחורי הטחנה; וכל בכורי בהמות. 11:6 ותהי צעקה גדולה בכל ארץ מצרים כגון לא היה כמותו, ולא יהיה כמוהו עוד. 11:7 אבל על כל אחד מבני ישראל לא יזיז כלב את שלו לשון, נגד אדם או בהמה: למען תדעו איך יעשה ה\' לשים הבדל בין המצרים לישראל. 11:8 וירדו אלי כל עבדיך האלה וישתחוו עצמם אלי לאמר: צאו אתה וכל העם הבא אחריו לך: ואחרי זה אצא. ויצא מפרעה בא כעס גדול. 11:9 ויאמר ה\' אל משה פרעה לא ישמע אליך; זֶה ירבו נפלאותי בארץ מצרים. 11:10 ויעשו משה ואהרן את כל המופתים האלה לפני פרעה וה\' הקשיח את לבו של פרעה, כדי שלא יניח לבני צא ישראל מארצו.