סֵפֶר שֵׁמוֹת
4:1 וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר הִנֵּה לֹא יַאֲמִינוּ לִי וְלֹא יַאֲמִינוּ
שמע בקולי כי יאמרו לא נראה ה\'
אליך.
4:2 וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְהוָה, מַה-בִּידֶךָ? ויאמר א
מוֹט.
4:3 וַיֹּאמֶר, הִשְׁלֹךְ אוֹתוֹ אֶל הָאָרֶץ. והוא השליך אותו על הארץ, וזה
הפך לנחש; ומשה ברח מלפניו.
4:4 ויאמר יהוה אל משה שלח את ידך ואחז בה
זָנָב. וַיִּשְׁלַח אֶת יָדוֹ וַיִּתְפַּק אֹתָהּ וַיְהִי לְמֶטֶת
היד שלו:
4:5 למען יאמינו כי יהוה אלוהי אבותיהם אלוהי
אברהם, אלוהי יצחק, ואלהי יעקב, נגלה אליו
לְךָ.
4:6 וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְהוָה שָׁם אֶת-יָדְךָ בְךָ
חֵיק. וַיָּשֶׂם אֶת יָדוֹ בְּחֵיקוֹ, וְכַאֲשֶׁר הוֹצִיא אוֹתָהּ.
הנה ידו מצורעת כשלג.
4:7 וַיֹּאמֶר שָׁבַת יָדְךָ בְּחֵיקֶךָ. והוא הניח את ידו
שוב לחיקו; ותלש אותו מחיקו, והנה
הפך שוב כבשרו השני.
4:8 ויהי אם לא יאמינו בך גם לא
שמע לקול האות הראשון, שיאמינו לקול
של השלט האחרון.
4:9 ויהי אם לא יאמינו גם את שני אלה
אותות, ואל שמע בקולך, כי תקח מן המים
מן הנהר, ושפך אותו על היבשה: ואת המים אשר אתה
מוציא מן הנהר יהפוך לדם על היבשה.
4:10 וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוָה, יְהוָה, לֹא מְרֹבֵנִי
לפני כן ולא מאז שדיברת אל עבדך: אבל אני איטי
של דיבור ושל לשון איטית.
4:11 ויאמר אליו יהוה מי עשה את פי האדם? או מי עושה את
אילם, או חירש, או רואה, או עיוור? הלא אני יהוה?
4:12 ועתה לך, ואהיה עם פיך ולמדך מה אתה.
יגיד.
4:13 ויאמר יהוה שלח נא ביד מי אתה.
רוצה לשלוח.
4:14 ויתלקח כעס יהוה על משה ויאמר אין
אהרן הלוי אחיך? אני יודע שהוא יכול לדבר טוב. וגם,
הִנֵּה הוּא יוֹצֵא לְפָנֶיךָ, וְכַאֲשֶׁר יִרְאֶה אֶתְךָ, הוּא
שמח בלבו.
4:15 ודברת אליו ושמת דברים בפיו ואהיה.
בפיכם ובפיו, וילמד אתכם מה תעשו.
4:16 והיה לדוברך לעם והוא יהיה
יהיה לך במקום פה, ואתה תהיה לו במקום
אלוהים.
4:17 ותקח את המטה הזה בידך אשר תעשה בו.
שלטים.
4:18 וילך משה וישוב אל יתרו חותנו ויאמר אל
לו, תן לי, נא, ושב אל אחי אשר בפנים
מצרים, וראה אם הם עדיין בחיים. ויאמר יתרו אל משה, לך
בשלום.
4:19 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְיָן לֵךְ שְׁבוּ אֶת מִצְרַיִם כָּל
האנשים מתים אשר חיפשו את חייך.
4:20 ויקח משה את אשתו ואת בניו וישם אותם על חמור והוא
חזר אל ארץ מצרים: ויקח משה את מטה האלוהים בשלו
יד.
4:21 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה כְּשֶׁתּוֹלֵךְ לִשְׁבּוֹת מִצְרַיִם רְאֵה
כי תעשה את כל המופתים האלה לפני פרעה אשר נתתי לך
יד: אבל אקשה את לבו, שלא ישיר את העם.
4:22 ואמרת אל פרעה כה אמר יהוה ישראל בני.
אפילו הבכור שלי:
4:23 ואמרתי לך הלך בני לשרת אותי ואם אתה.
סָרב לשחררו, הנה אנכי הורג את בנך, בכורך.
4:24 ויהי בדרך בפונדק ופגש בו יהוה
ביקשו להרוג אותו.
4:25 ולקחה ציפורה אבן חדה וכרתה את ערלת בנה.
וַיִּשְׁלֹךְ אֶת-רֶגְלָיו, וַיֹּאמֶר, אֲבָל-בַּעַל דָּמִים אַתָּה
לִי.
4:26 ושחרר אותו ואמרה בעל דם אתה בגלל
את ברית המילה.
4:27 ויאמר ה\' אל אהרן לך אל המדבר לקראת משה. והוא
הלך ופגש אותו בהר האלוהים ונשק לו.
4:28 ויגד משה לאהרן את כל דברי יהוה אשר שלחו והכל
האותות אשר ציווה אותו.
4:29 וילכו משה ואהרן ויאספו את כל זקני העם
בני ישראל:
4:30 ויאמר אהרן את כל הדברים אשר דבר ה\' אל משה ו
עשה את האותות לעיני העם.
4:31 ויאמינו העם ושמעו כי ביקר יהוה
בני ישראל וכי ראה את צרתם.
אחר כך הרכינו את ראשיהם ועבדו.