סֵפֶר שֵׁמוֹת
                                                                      2:1 וילך איש מבית לוי ויקח לאישה בת
                                                                                                                      של לוי.
                                                             2:2 ותהר האשה ותלד בן ותראתה אותו כי הוא
                                                       היה ילד טוב, היא החביאה אותו שלושה חודשים.
                                                 2:3 וכאשר לא יכלה להסתיר אותו עוד, לקחה לו ארון
                                                   שיורים, וטפחו אותו ברפש ובזפת, ושימו את הילד
                                                             בו; והיא הניחה אותו בדגלים על שפת הנהר.
                                                               2:4 ותעמוד אחותו מרחוק לדעת מה יעשה לו.
                                                                              2:5 ותרד בת פרעה להתרחץ בנהר; ו
                                                      עלמותיה הלכו לצד הנהר; וכאשר ראתה את הארון
                                                 בין הדגלים היא שלחה את המשרתת שלה להביא אותו.
                                                     2:6 וכאשר פתחה אותו ראתה את הילד והנה התינוק
                                                                         בכה. ותרחם עליו, ותאמר, זה אחד מן
                                                                                                              ילדי עברים.
                                                              2:7 ואמרה אחותו לבת פרעה אלך ואקרא אליך
                                                           אחות של הנשים העבריות, שתניק לך את הילד?
                                                   2:8 ותאמר לה בת פרעה לכי. והמשרתת הלכה וקראה ל
                                                                                                             אמא של הילד.
                                               2:9 ותאמר אליה בת פרעה קח את הילד הזה והניק אותו
                                                          בעבורי, ואתן לך שכרך. ולקחה האשה את הילד,
                                                                                                              והנקה אותו.
                                                          2:10 ויגדל הילד ותביא אותו אל בת פרעה והוא
                                                             הפך לבנה. ותקרא את שמו משה ותאמר כי אני
                                                                                                       משך אותו מהמים.
                                                                        2:11 ויהי בימים ההם כשגדל משה וילך
                                                                   יצא אל אחיו וראה את משאותיהם: וירגל
                                                                                      מצרי מכה עברי, אחד מאחיו.
                                                                2:12 ויראה לכאן ולכאן, וכאשר ראה כי אין
                                                                   אדם, הוא הרג את המצרי, והחביאו בחול.
                                                                 2:13 ויצא ביום השני והנה שני איש עברים
                                                             התחבטו יחדיו: ויאמר למי שעושה רע, על כן
                                                                                                        מכה אתה את רעך?
                                          2:14 ויאמר מי עשה אותך נסיך ושופט עלינו? מתכוון אתה
                                                להרוג אותי כמו שהרגת את המצרי? וירא משה ויאמר.
                                                                                            בוודאי הדבר הזה ידוע.
                              2:15 עתה כששמע פרעה את הדבר הזה, ביקש להרוג את משה. אבל משה
                                                                    ברח מפני פרעה וישב בארץ מדין : והוא
                                                                                                       התיישב ליד באר.
                                                        2:16 והיו לכוהן מדין שבע בנות והן באו ומשכו
                                                       מים, ומילאו את השקתות להשקות את צאן אביהם.
                                                          2:17 ויבואו הרועים וגירשו אותם, אבל משה קם
                                                                                          עזר להם, והשקה את עדרם.
                                                               2:18 ובבואם אל רעואל אביהם ויאמר מה אתה
                                                                                               לבוא כל כך מהר היום?
                                                                        2:19 ויאמרו מצרי הציל אותנו מיד ה\'
                                      רועי צאן, וגם שאבו מים מספיק בשבילנו, והשקו את הצאן.
                                                             2:20 ויאמר אל-בנותיו ואיפה הוא? למה יש לך
                                                                      עזב את האיש? קרא לו, למען יאכל לחם.
                                                    2:21 ויסתפק משה לשכון עם האיש ויתן למשה צפורה
                                                                                                                    הבת שלו.
                                                        2:22 ותלד לו בן ויקרא את שמו גרשם כי אמר אני
                                                                                                  היו זרים בארץ זרה.
                                                                           2:23 ויהי תוך זמן ומת מלך מצרים ו
                                                                 נאנחו בני ישראל מפני השעבוד, ויזעקו.
                                                                            וזעקתם עלתה אל ה\' בגלל השעבוד.
                                     2:24 וישמע אלוהים את אנקתם ויזכור אלוהים את בריתו עמה
                                                                                        אברהם, עם יצחק ועם יעקב.
                                                           2:25 ויראה אלהים את בני ישראל ויראה אלהים
                                                                                                                     אוֹתָם.