אסתר
                                                                      1:1 ויהי בימי אחשוורוש זה אחשוורוש
                                                     שלטו, מהודו ועד אתיופיה, למעלה ממאה ושבעה ו
                                                                                                        עשרים מחוזות :)
                                             א,ב כי בימים ההם, אשר ישב המלך אחשוורוש על כיסאו
                                                                              ממלכה, אשר הייתה בארמון שושן,
                                                        1:3 בשנה השלישית למלכותו עשה משתה לכל שריו
                                                 משרתיו; כוחם של פרס ומדי, האצילים והנסיכים של
                                                                                          המחוזות, בהיותו לפניו:
                                                 1:4 כאשר הראה את עושר מלכותו המפוארת ואת כבודו
                                                   מלכות מעולה ימים רבים, אפילו מאה ושבעים יום.
                                               1:5 וכאשר חלפו הימים האלה, ערך המלך משתה לכל העם
                                                אנשים שהיו נוכחים בארמון שושן, גם לגדולים וגם
                                                                     קטן, שבעה ימים, בחצר גן ארמון המלך;
                     1:6 היכן היו לבנים, ירוקים ותכלים, תליה, מהודקים בחבלים עדינים
                                          פשתן וסגול עד טבעות כסף ועמודי שיש: המיטות היו של
                                                 זהב וכסף, על מדרכה של אדום, וכחול, ולבן, ושחור,
                                                                                                                   שַׁיִשׁ.
                                                       1:7 ויתנו להם לשתות בכלי זהב (הכלים מגוונים
                                                           אחד מהשני,) ויין מלכותי בשפע, לפי המדינה
                                                                                                                    של המלך.
                                            א,ח והשתייה על פי התורה; אף אחד לא הכריח: שכן כך ה
                                                                           המלך מינה לכל פקידי ביתו שיעשו
                                                                                               לפי רצונו של כל אדם.
                                                 1:9 וכן ושתי המלכה ערכה משתה לנשים בבית המלוכה
                                                                                      שהיה שייך למלך אחשוורוש.
                                               1:10 ביום השביעי, כאשר לב המלך היה עליז ביין, הוא
                                        ציווה על מהומן, ביזתה, הרבונה, ביגתה, ואבגתה, זתר, ו
                                                        קרקס, שבעת השרים ששירתו בנוכחות אחשוורוש
                                                                                                                         המלך,
                             1:11 להביא את ושתי המלכה לפני המלך עם הכתר המלכותי להראות.
                                                            העם והנסיכים יופיה: כי יפה הייתה למראה.
                                               1:12 אבל המלכה ושתי סירבה לבוא בציווי המלך בפיו.
                                                           מלשינים: על כן כעס המלך מאוד, וכעסו בערה
                                                                                                                     אוֹתוֹ.
1:13 וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל הַחֲכָמִים אֲשֶׁר יָדְעוּ אֶת הַיָּמִים כִּי כָּךְ הָיָה
                                                                          אורח המלך לכל יודעי משפט ומשפט:
                                                      1:14 והבא אחריו קרשנה, שתר, אדמתא, תרשיש, מרס.
                                                    מרסנה, וממוקאן, שבעת נסיכי פרס ומדי, אשר ראו
                                                                      פני המלך, ואשר ישב הראשון בממלכה;)
                                                                     1:15 מה נעשה למלכה ושתי כהלכה כי היא
                                                              לא עשה את מצוות המלך אחשוורוש על ידי ה
                                                                                                                     קמרנים?
                                                  1:16 ויען ממוכן לפני המלך והנסיכים ושתי המלכה.
                                                             לא עשה רע רק למלך, אלא גם לכל הנסיכים, ו
                                                               לכל העם אשר בכל מחוזות המלך אחשוורוש.
                                    1:17 כי המעשה הזה של המלכה יבוא אל כל הנשים אל כל הנשים
                                                                       יבזו את בעליהם בעיניהם כאשר יהיה
                                              דיווח, המלך אחשוורוש ציווה להביא את ושתי המלכה
                                                                                            לפניו, אבל היא לא באה.
                                                     1:18 כמו כן יאמרו גברות פרס ומדי היום הזה לכל
                                                      נסיכי המלך, אשר שמעו על מעשה המלכה. כך יהיה
                                                                                 מתעוררים יותר מדי בוז וזעם.
                                                1:19 אם מצא חן בעיני המלך, צא ממנו מצוות מלכות, ו
                                                                  יהי כתוב בהלכות הפרסים והמדים כי זה
                                  אל תשתנה, כי לא יבוא ושתי עוד לפני המלך אחשוורוש; ולתת
                                                      יתן המלך את אחוזתה המלכותית לאחר טוב ממנה.
                                                                    1:20 וכאשר תתפרסם גזרת המלך אשר יעשה
                                                             בכל ממלכתו (כי גדולה היא) כל הנשים יתנו
                                                                  לכבוד בעליהם, לגדולים ולקטנים כאחד.
                  1:21 וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ וְאֶת הַשָּׂרִים הַנֶּאֱמַר; והמלך עשה
                                                                                                לפי דברו של ממוקאן:
                                                 1:22 כי שלח מכתבים אל כל מחוזות המלך, אל כל מחוז
                                                                                             ככתבו ולכל עם אחריהם
                                                                 לשון, שכל איש ישא שלטון בביתו, וכי זה
                                                                                צריך להתפרסם לפי לשון כל עם.