קוֹהֶלֶת
12:1 זכור עתה לבוראך בימי נעוריך וימי רע
אל תבוא, והשנים לא מתקרבות, כאשר תאמר, אין לי
הנאה מהם;
יב:2 בעוד השמש או האור או הירח או הכוכבים לא יחשכו
והעננים לא חוזרים אחרי הגשם:
יב:ג ביום אשר ירעדו שומרי הבית והחזקים
אנשים ישתחוו, והמטחנות יפסיקו כי הם מעטים,
ואלו המביטים מהחלונות יחשכו,
12:4 וייסגרו הדלתות ברחובות כשקול ה\'
טחינה נמוכה, ויקום בקול הציפור והכל
בנות מיוזיק יושפלו;
יב:ה וכן כאשר יפחדו מן הגבוה ויהיו פחדים
בדרך, ויפרח השקד, והחרגול
יִהְיֶה לְמַעְלָה, וּכְבָל הַתְּשׁוּקָה: כִּי הוֹלֵךְ הָאָדָם לְאַרְעוֹתוֹ
הביתה, והאבלים מסתובבים ברחובות:
12:6 או לעולם ישתחרר חוט הכסף או תישבר קערת הזהב או ה
כד יישבר ליד המזרקה, או הגלגל נשבר בבור.
12:7 אז ישוב העפר אל הארץ כשהיה והרוח תשוב
לחזור אל אלוהים אשר נתן אותו.
יב:8 הבל הבלים, אמר הדרשן; הכל הבל.
יב:9 ויתרה מכך, כי המטיף היה חכם, הוא עדיין לימד את העם
יֶדַע; וַיִּשְׁמַע, וְחָפֵץ, וְהִקְדִּיד רַבִּים
פתגמים.
12:10 הדרשן ביקש לברר מילים מקובלות: ומה שהיה
הכתוב היה ישר, אפילו דברי אמת.
12:11 דברי חכמים הם כסילים וכמסמרים מהודקים על ידי האדונים.
של אספות, הניתנות מרועה צאן אחד.
12:12 ועוד, על ידי אלה, בני, נזהר: לעשות שם ספרים רבים
אין סוף; ולימוד רב הוא עייפות הבשר.
12:13 הבה נשמע את סיומו של כל העניין: יראת אלוהים ושמר את שלו
מצוות: כי זו כל חובת האדם.
12:14 כי אלוהים יביא כל מעשה במשפט, עם כל סוד.
אם זה טוב, ואם זה יהיה רע.