קוֹהֶלֶת 7:1 טוב שם טוב ממשחה יקרה; ויום המוות מאשר יום הלידה של האדם. 7:2 עדיף ללכת לבית האבל מאשר ללכת לבית של משתה: כי זה סוף כל בני האדם; והחיים יניחו אותו ליבו. ז,ג עדיף צער מצחוק כי בעצבות הפנים הלב נעשה טוב יותר. 7:4 לב חכמים בבית האבל; אלא הלב של שוטים בבית השמחה. 7:5 עדיף לשמוע את תוכחת החכמים מאשר לאדם לשמוע שיר של טיפשים. 7:6 כי כמו פצפוצי קוצים מתחת לסיר, כך צחוקו של העם שוטה: גם זה הבל. 7:7 אמנם הדחק משגע חכם; ומתנה הורסת את לֵב. 7:8 טוב סופו של דבר מראשיתו והחולה ברוח טוב יותר מהגאים ברוח. 7:9 אל תמהר ברוחך לכעוס כי נחמה בחיק של טיפשים. 7:10 אל תאמר מה הסיבה שהיו הימים הראשונים טובים ממנו אלה? כִּי לֹא תַחְשִׁיר עַל זֶה אֶת חָכְמָה. 7:11 טובה חכמה עם נחלה ועל ידה תועלת שרואים את השמש. 7:12 כי חכמה היא הגנה וכסף הגנה, אבל מעלת ידע הוא, כי החכמה נותנת חיים לבעליה. 7:13 ראה את עבודת ה\' כי מי יכול ליישר את אשר יש לו נעשה עקום? 7:14 ביום שגשוג שמחו, אבל ביום צרה שקול: גם אלהים העמיד את זה מול זה עד הסוף שהאדם לא ימצא אחריו דבר. 7:15 כל הדברים ראיתי בימי הבל שלי צדיק יש שאבד בצדקתו, ויש רשע אשר מאריך חייו ברשעתו. 7:16 אל תהיה צדיק על הרבה; גם אל תתחכם: למה האם אתה צריך להרוס את עצמך? 7:17 אל תהיה רשע רב ואל תהיה טיפש למה תמות. לפני זמנך? 7:18-טוב כי תחזיק בזה; כן, גם מזה אל תמשוך את ידך כי ירא אלהים ייצא הקניון. 7:19 החכמה מחזקת את החכמים יותר מעשרה גיבורים אשר בה עִיר. 7:20 כי אין איש צדיק על הארץ, עושה טוב וחוטא לֹא. 7:21 גם אל תשים לב לכל-הדברים הנאמרים; פן תשמע את שלך משרת מקלל אותך: 7:22 כי לעתים קרובות גם לבך יודע כי אתה גם אתה קילל אחרים. 7:23 את כל זה הוכחתי בחכמה אמרתי חכם אהיה; אבל זה היה רחוק ממני. 7:24 הרחוק והעמוק ביותר מי יכול לגלותו? 7:25 הנחתי את לבי לדעת ולחפש ולחפש חכמה ו דעת הדברים, ולדעת את רשעת האיוולת, אפילו של טיפשות וטירוף: 7:26 ומצאתי מרה ממוות את האשה אשר לבה מלכודות ו רשתות, וידיה כחבורות: מי שמוצא חן בעיני אלהים ימלט ממנה; אבל החוטא יילקח על ידה. 7:27 הנה זה מצאתי, אמר הדרשן, סופר אחד אחד, גלה את החשבון: 7:28 אשר עוד מחפשת נפשי ולא מצאתי איש אחד מאלף יש מצאתי; אבל אשה בין כל אלה לא מצאתי. 7:29 הנה רק זאת מצאתי כי עשה אלוהים את האדם ישר; אבל הם חיפשו המצאות רבות.