קוֹהֶלֶת
7:1 טוב שם טוב ממשחה יקרה; ויום המוות מאשר
יום הלידה של האדם.
7:2 עדיף ללכת לבית האבל מאשר ללכת לבית של
משתה: כי זה סוף כל בני האדם; והחיים יניחו אותו
ליבו.
ז,ג עדיף צער מצחוק כי בעצבות הפנים
הלב נעשה טוב יותר.
7:4 לב חכמים בבית האבל; אלא הלב של
שוטים בבית השמחה.
7:5 עדיף לשמוע את תוכחת החכמים מאשר לאדם לשמוע
שיר של טיפשים.
7:6 כי כמו פצפוצי קוצים מתחת לסיר, כך צחוקו של העם
שוטה: גם זה הבל.
7:7 אמנם הדחק משגע חכם; ומתנה הורסת את
לֵב.
7:8 טוב סופו של דבר מראשיתו והחולה
ברוח טוב יותר מהגאים ברוח.
7:9 אל תמהר ברוחך לכעוס כי נחמה בחיק
של טיפשים.
7:10 אל תאמר מה הסיבה שהיו הימים הראשונים טובים ממנו
אלה? כִּי לֹא תַחְשִׁיר עַל זֶה אֶת חָכְמָה.
7:11 טובה חכמה עם נחלה ועל ידה תועלת
שרואים את השמש.
7:12 כי חכמה היא הגנה וכסף הגנה, אבל מעלת
ידע הוא, כי החכמה נותנת חיים לבעליה.
7:13 ראה את עבודת ה\' כי מי יכול ליישר את אשר יש לו
נעשה עקום?
7:14 ביום שגשוג שמחו, אבל ביום צרה
שקול: גם אלהים העמיד את זה מול זה עד הסוף
שהאדם לא ימצא אחריו דבר.
7:15 כל הדברים ראיתי בימי הבל שלי צדיק יש
שאבד בצדקתו, ויש רשע אשר
מאריך חייו ברשעתו.
7:16 אל תהיה צדיק על הרבה; גם אל תתחכם: למה
האם אתה צריך להרוס את עצמך?
7:17 אל תהיה רשע רב ואל תהיה טיפש למה תמות.
לפני זמנך?
7:18-טוב כי תחזיק בזה; כן, גם מזה
אל תמשוך את ידך כי ירא אלהים ייצא
הקניון.
7:19 החכמה מחזקת את החכמים יותר מעשרה גיבורים אשר בה
עִיר.
7:20 כי אין איש צדיק על הארץ, עושה טוב וחוטא
לֹא.
7:21 גם אל תשים לב לכל-הדברים הנאמרים; פן תשמע את שלך
משרת מקלל אותך:
7:22 כי לעתים קרובות גם לבך יודע כי אתה גם אתה
קילל אחרים.
7:23 את כל זה הוכחתי בחכמה אמרתי חכם אהיה; אבל זה היה רחוק
ממני.
7:24 הרחוק והעמוק ביותר מי יכול לגלותו?
7:25 הנחתי את לבי לדעת ולחפש ולחפש חכמה ו
דעת הדברים, ולדעת את רשעת האיוולת, אפילו של
טיפשות וטירוף:
7:26 ומצאתי מרה ממוות את האשה אשר לבה מלכודות ו
רשתות, וידיה כחבורות: מי שמוצא חן בעיני אלהים ימלט ממנה;
אבל החוטא יילקח על ידה.
7:27 הנה זה מצאתי, אמר הדרשן, סופר אחד אחד,
גלה את החשבון:
7:28 אשר עוד מחפשת נפשי ולא מצאתי איש אחד מאלף יש
מצאתי; אבל אשה בין כל אלה לא מצאתי.
7:29 הנה רק זאת מצאתי כי עשה אלוהים את האדם ישר; אבל הם
חיפשו המצאות רבות.