קוֹהֶלֶת 4:1 ושבתי, ושקלתי את כל העושקים הנעשים תחתיו השמש: והנה דמעות המדוכאים, ולא היה להם מַצָע; ובצד עוכריהם היה כוח; אבל הם לא היה מנחם. ד,ב על כן הללתי את המתים שכבר מתים יותר מהחיים שעדיין חיים. 4:3 כן טוב הוא משניהם אשר עוד לא היה, מי לא היה ראה את העבודה הרעה שנעשית תחת השמש. 4:4 שוב שקלתי כל עמל וכל מלאכה נכונה, שבשביל זה א האדם מקנא בשכנו. זה גם יוהרה וקנטרנות של רוּחַ. 4:5 כסיל מקפל ידיו ואוכל את בשרו. 4:6 עדיף קומץ עם שקט, מאשר שתי הידיים מלאות עמל ועצבנות רוח. 4:7 ואז חזרתי וראיתי הבל תחת השמש. 4:8 יש אחד לבד ואין שני; כן, אין לו אף אחד מהם ילד ולא אח: בכל זאת אין קץ לכל עמלו; גם לא שלו עין שבעת עושר; וְלֹא אָמַר, לְמִי אֲנִי עוֹמֵד, וְלֹא אָמַר לשלול את נשמתי מטוב? זה גם הבל, כן, זה ייסורים קשים. 4:9 טובים שניים מאחד; כי יש להם שכר טוב עבורם עבודה. 4:10 כי אם יפלו, האחד ירים את חבירו, אבל אוי לו לבדו כשהוא נופל; כי אין לו אחר שיעזור לו לקום. 4:11 שוב, אם שניים שוכבים יחד, אז יש להם חום: אבל איך אחד יכול להיות חם לבד? 4:12 ואם יגבר עליו אחד, שניים יעמדו בו; ומשולש הכבל לא נשבר במהירות. 4:13 עדיף ילד עני וחכם ממלך זקן וטיפש מי ירצה לא להזהיר יותר. 4:14 כי מבית-הכלא בא למלוך; ואילו גם מי שנולד פנימה מלכותו נעשית ענייה. 4:15 שקלתי את כל החיים ההולכים תחת השמש, עם השני ילד שיעמוד במקומו. 4:16 אין קץ לכל העם, אפילו לכל מה שהיה קודם אותם: גם הבאים אחריהם לא ישמחו בו. בטח זה גַּם הוּא הֶבֶל וְהַרְעִית הַנּוֹחַ.