קוֹהֶלֶת
4:1 ושבתי, ושקלתי את כל העושקים הנעשים תחתיו
השמש: והנה דמעות המדוכאים, ולא היה להם
מַצָע; ובצד עוכריהם היה כוח; אבל הם
לא היה מנחם.
ד,ב על כן הללתי את המתים שכבר מתים יותר מהחיים
שעדיין חיים.
4:3 כן טוב הוא משניהם אשר עוד לא היה, מי לא היה
ראה את העבודה הרעה שנעשית תחת השמש.
4:4 שוב שקלתי כל עמל וכל מלאכה נכונה, שבשביל זה א
האדם מקנא בשכנו. זה גם יוהרה וקנטרנות של
רוּחַ.
4:5 כסיל מקפל ידיו ואוכל את בשרו.
4:6 עדיף קומץ עם שקט, מאשר שתי הידיים מלאות
עמל ועצבנות רוח.
4:7 ואז חזרתי וראיתי הבל תחת השמש.
4:8 יש אחד לבד ואין שני; כן, אין לו אף אחד מהם
ילד ולא אח: בכל זאת אין קץ לכל עמלו; גם לא שלו
עין שבעת עושר; וְלֹא אָמַר, לְמִי אֲנִי עוֹמֵד, וְלֹא אָמַר
לשלול את נשמתי מטוב? זה גם הבל, כן, זה ייסורים קשים.
4:9 טובים שניים מאחד; כי יש להם שכר טוב עבורם
עבודה.
4:10 כי אם יפלו, האחד ירים את חבירו, אבל אוי לו
לבדו כשהוא נופל; כי אין לו אחר שיעזור לו לקום.
4:11 שוב, אם שניים שוכבים יחד, אז יש להם חום: אבל איך אחד יכול להיות חם
לבד?
4:12 ואם יגבר עליו אחד, שניים יעמדו בו; ומשולש
הכבל לא נשבר במהירות.
4:13 עדיף ילד עני וחכם ממלך זקן וטיפש מי ירצה
לא להזהיר יותר.
4:14 כי מבית-הכלא בא למלוך; ואילו גם מי שנולד פנימה
מלכותו נעשית ענייה.
4:15 שקלתי את כל החיים ההולכים תחת השמש, עם השני
ילד שיעמוד במקומו.
4:16 אין קץ לכל העם, אפילו לכל מה שהיה קודם
אותם: גם הבאים אחריהם לא ישמחו בו. בטח זה
גַּם הוּא הֶבֶל וְהַרְעִית הַנּוֹחַ.