קוֹהֶלֶת
2:1 אָמַרְתִּי בְּלִבִּי, לֵךְ עַתָּה, אֲנִי אִדְתָּךְ בְּשִׂמְחָה
תהנה מהנאה: והנה גם זה הבל.
2:2 אמרתי על צחוק זה משוגע ועל שמחה מה עושה?
2:3 ביקשתי בלבי למסור את עצמי ליין והכרתי את שלי
לב עם חוכמה; ולאחוז בטיפשות עד אשר אראה מה היה
את הטוב לבני האדם אשר יעשו מתחת השמים כולם
ימי חייהם.
2:4 עשיתי לי מעשים גדולים; בניתי לי בתים; נטעתי לי כרמים:
2:5 עשיתי לי גנים ומטעים ונטעתי בהם עצים מכל הסוגים
של פירות:
2:6 עשיתי לי בריכות מים להשקות בהן את העצים המביאים
קדימה עצים:
2:7 נתתי לי עבדים ונערות, ועבדים נולדתי בביתי; גם אני
היו לו רכוש גדול של בקר גדול וקטן מעל כל מה שהיה בפנים
ירושלים לפני:
2:8 אספתי לי גם כסף וזהב ואוצר מלכים
ומן המחוזות: נתתי לי זמרות וזמרות, ואת
תענוגות של בני האדם, ככלי נגינה, וזה של כולם
מיון.
2:9 אז הייתי גדול וגדלתי מכל אשר לפניי בפנים
ירושלים: גם חכמתי נשארה איתי.
2:10 וכל אשר חפצו עיניי לא שמרתי מהם, לא חסתי
לב מכל שמחה; כי שמח לבי בכל עמלי: וזה היה
החלק שלי בכל עמלי.
2:11 ואז ראיתי את כל העבודות אשר עשו ידי, ועל ה
עמל אשר עמלתי לעשות: והנה הכל הבל ו
קנטר רוח, ולא היה רווח תחת השמש.
2:12 והפניתי את עצמי לראות חכמה ושיגעון וטיפשות על מה
האם האיש יכול לעשות הבא אחרי המלך? אפילו מה שהיה
כבר נעשה.
2:13 וראיתי כי החכמה עולה על האיוולת, ככל שהאור עולה
חוֹשֶׁך.
2:14 עיניו של חכם בראשו; אבל השוטה הולך בחושך:
וגם אני עצמי קלטתי שאירוע אחד קורה לכולם.
2:15 ואז אמרתי בלבי, כשקרה לשוטה, כך קורה
אפילו אליי; ולמה הייתי אז חכם יותר? ואז אמרתי בלבי, את זה
גם זה הבל.
2:16 כי אין זכר לחכם יותר מאשר לשוטה לעולם;
בראותו את אשר עתה בימים הבאים ישכחו כולם. ו
איך מת החכם? בתור השוטה.
2:17 לכן שנאתי חיים; כי העבודה הנעשית תחת השמש
כואב עלי: כי הכל הבל ועצבנות רוח.
2:18 כן שנאתי את כל עמלי אשר לקחתי תחת השמש כי אני
צריך להשאירו לאיש שאחרי.
2:19 ומי יודע אם יהיה איש חכם או שוטה? בכל זאת יעשה
שלטו בכל עמלי אשר עמלתי בה ובאשר יש לי
הראה את עצמי חכם תחת השמש. זה גם הבל.
2:20 על כן הלכתי לייאש את לבי מכל העמל
שלקחתי תחת השמש.
2:21 כי יש אדם שעמלו בחכמה ובדעת ובתוך
הון עצמי; וְלָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא עָמַל בּוֹ יַעֲזֹב
עבור חלקו. גם זה הבל ורע גדול.
2:22 כי מה יש לאדם מכל עמלו ומטרדת לבו
במה עמל תחת השמש?
2:23 כִּי-כָל-יָמוֹ עֲגָלוֹת וְיַמָּלוֹ, עֲצָבוֹת; כן, הלב שלו
אינו מנוח בלילה. זה גם הבל.
2:24 אין טוב יותר לאדם מאשר שיאכל וישתה
וכי יעשה נפשו לטובה בעמלו. גם זה אני
ראה, שזה מיד ה\'.
2:25 כי מי יכול לאכול, ומי עוד יכול למהר לכאן, יותר ממני?
2:26 כי אלוהים נותן לאיש הטוב בעיניו חכמה ודעת.
ושמחה: אבל לחוטא הוא עושה עמל, לאסוף ולצבור.
למען יתן לטוב לפני ה\'. גם זה הבל ו
עצבנות הרוח.