קוֹהֶלֶת
א,א דברי הדרשן בן דוד מלך בירושלים.
1:2 הבל הבל אמר הדרשן הבל הבל; הכל
הֶבֶל.
1:3 איזה תועלת יש לאיש מכל עמלו אשר נוטל תחת השמש?
1:4 דור אחד עובר ודור אחר בא: אבל ה
האדמה נשארת לנצח.
1:5 גם השמש זורחת והשמש שוקעת וממהרת למקומו
איפה הוא קם.
1:6 הרוח הולכת לדרום ומסתובבת צפונה; זה
מסתחרר כל הזמן, והרוח חוזרת לפי
המעגלים שלו.
1:7 כל הנהרות זורמים אל הים; אך הים אינו מלא; אל המקום
מאין באים הנהרות, לשם הם חוזרים.
1:8 הכל מלא עמל; האדם אינו יכול לבטא זאת: העין אינה
מרוצה בראייה, והאוזן לא מלאה בשמיעה.
א,ט-הדבר שהיה, הוא אשר יהיה; וזה שהוא
נעשה אשר יעשה: ואין חדש מתחת ל
שמש.
1:10 האם יש דבר שאפשר לומר עליו: ראה זה חדש? יש לזה
היה כבר של פעם, שהיה לפנינו.
1:11 אין זכר לדברים קודמים; גם לא יהיו כאלה
זכר לדברים הבאים עם אלה שיבואו אחריהם.
1:12 אני המטיף הייתי מלך על ישראל בירושלים.
1:13 ונתתי את לבי לחפש ולחקור בחכמה בכל
דברים הנעשים מתחת לשמים: הקשה הזו נתן אלהים
בני האדם להתאמן בו.
1:14 ראיתי את כל המעשה הנעשים תחת השמש; והנה כולם
הוא הבל ועצבנות הרוח.
1:15 העקום אינו יכול להיות ישר: וחסרון
לא ניתן למספר.
1:16 דברתי עם לבי לאמר, הנה באתי לנחלה גדולה.
וקיבלנו חוכמה רבה יותר מכל אלה שהיו לפניי
ירושלים: כן, לבי היה ניסיון רב של חוכמה וידע.
1:17 ונתתי את לבי לדעת חכמה ולדעת שיגעון וטיפשות אני
תפסו שגם זה עצבנות הרוח.
1:18 כי בהרבה חכמה יש הרבה צער: ומגדיל דעת
מגביר את הצער.