ספר דברים
                                                 21:1 אם יימצא הרוג בארץ אשר נותן לך יהוה אלוהיך
   רְחִישׁ אוֹתָהּ, שֶׁשָּׁכֵב בַּשָּׂדֶה, וְלֹא יָדַע מִי הָרַג אוֹתוֹ.
                                                                            21:2 ויצאו זקניך ושופטיך וימדדו
                                                                                          לערים אשר מסביב להרוג:
                                                                                   21:3 ויהי העיר אשר ליד ההרוג
                                                                 זקני העיר ההיא יקחו פרה אשר לא הייתה
                                                             עָשָׂה וּמִי שֶׁלֹּא מְשַׁךְ בְּעוֹל;
                                                             21:4 ויפילו זקני העיר ההיא את הפרה לגסות
                                                                   עמק, אשר לא נזרע ולא נזרע, ויעקור את
                                                                                                צוואר הפרה שם בעמק:
                                                          21:5 ויגשו הכהנים בני לוי; בעבורם יהוה שלך
                                                                      אלוהים בחר לשרת אותו ולברך בשם ה\'
                   אָדוֹן; וּבְדִבְרֵיהֶם יִהְיֶה כָּל מַחֲרִיקָה וְכָל מַכָּה
                                                                                                                         ניסו:
                                                          21:6 ויעשו כל זקני העיר ההיא אשר ליד ההרוג
                                                                         רחצו ידיהם על הפרה שנכרתה בעמק :
                                                         21:7 ויענו ויאמרו ידינו לא שפכו את הדם הזה.
                                                                                          גם עינינו לא ראו את זה.
                                                                             21:8 רחם ה\' על עמך ישראל אשר פדה
                                                             ואל תטיל דם תמים על משמרת עמך ישראל. וה
                                                                                                             דם יסלח להם.
                                                             21:9 אז תסיר את אשמת הדם התמים מקרבך, מתי
                                                                                       את הישר בעיני יהוה תעשה.
                                                          21:10 בצאך למלחמה נגד אויביך ויהוה אלוהיך.
                                                                            נתן אותם בידך ולקחת אותם בשבי.
                                                                     21:11 וראה בין השבויים אשה יפה ותאוה
                                                                                      אותה, כי תרצה אותה לאשתך;
                                                                      21:12 אז תביא אותה לביתך; ותגלח אותה
                                                                                              ראש, וקוצץ ציפורניה;
                                                                     21:13 ותסיר מעליה את בגדי שביה ותעשה
                                                            הישארי בביתך, ותבכה את אביה ואת אמה מלא
                                                         חודש: ואחרי זה תכנס אליה, ותהיה לה לבעל, ו
                                                                                                         היא תהיה אשתך.
                                                               21:14 והיה אם לא תמצא חן בעיניך, תיתן לה.
                                            לך לאן שהיא רוצה; אבל לא תמכור אותה כלל בכסף, אתה
                                                                           לא תעשה בה סחורה כי השפלת אותה.
                                  21:15 אם יש לאדם שתי נשים, אחת אהובה ואחרת שנואה, ויש להן
                                                    נולד לו ילדים, גם האהוב וגם השנוא; ואם הבכור
                                                                                                      בן יהיה לה שנוא:
                                                                   21:16 ויהי כאשר יניח את בניו את אשר לו
                                                                     שלא יעשה את בן הבכור האהוב לפני בן
                                                                                           השנוא, שהוא אכן הבכור:
                                                     21:17 אבל הוא יכיר את בן השנואים לבכור, על ידי
                                                        נותן לו חלק כפול מכל אשר לו: כי הוא ההתחלה
                                                                                    מכוחו; זכות הבכור היא שלו.
                                                      21:18 אם יש לאדם בן עקשן ומורד, אשר לא יציית ל
                                                                        קול אביו, או קול אמו, וזה, כאשר הם
                                                                                            יסר אותו, לא ישמע להם:
                                                            21:19 ואז יאחזו בו אביו ואמו ויוציאו אותו
                                                                                     לזקני עירו ואל שער מקומו;
                                                                   21:20 ויאמרו לזקני עירו עקשן בננו הזה
                                                                     ומורד, לא ישמע בקולו; הוא גרגרן, וא
                                                                                                                     סוֹבֵא.
                                                  21:21 וכל אנשי עירו יסקלו אותו באבנים וימות: כן
                                                                      תסיר רעה מקרבך; וישמעו כל ישראל, ו
                                                                                                                     פַּחַד.
                                                               21:22 ואם עשה אדם חטא הראוי למוות ויובא.
                                                                                        למוות, ותלית אותו על עץ:
                                         21:23 לא תשאר גופתו כל הלילה על העץ, אבל אתה תשאר בכל
                                     חכמים יקברו אותו ביום ההוא; (כי התלוי ארור אלהים;) כי
                                                      אל תטמא ארצך אשר נותן לך יהוה אלוהיך בעבור
                                                                                                               יְרוּשָׁה.