ספר דברים
20:1 כאשר תצא למלחמה באויביך ותראה סוסים
ורכבות ועם יותר ממך אל תירא מהם: כי
יהוה אלוהיך עמך אשר העלה אותך מארץ
מִצְרַיִם.
20:2 והיה בבואכם אל המלחמה, הכהן
יתקרב וידבר אל העם,
20:3 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שִׁמְעוּ יִשְׂרָאֵל אַתֶּם קָרְבִים אֶת הַיּוֹם הַזֶּה
קרב באויביך: אל יתפוגג לבבך, אל תירא ותעשה
אל תרעדו ואל תפחדו מפניהם;
20:4 כי יהוה אלוהיך ההולך איתך להילחם עבורך
נגד אויביך, להציל אותך.
20:5 וידברו השוטרים אל העם לאמר איזה איש שם
אשר בנה בית חדש ולא הקדישו? תן לו ללכת ו
חזר לביתו, פן ימות במערכה, ואיש אחר יקדיש
זה.
20:6 ואיזה אדם נטע כרם וטרם אכל
מזה? גם ילך וישוב אל ביתו פן ימות ב
קרב, ואיש אחר יאכל ממנו.
20:7 ואיזה איש אשר ארוס אשה ולא לקח
שֶׁלָה? ילך וישוב אל ביתו פן ימות במלחמה.
וגבר אחר ייקח אותה.
20:8 וידברו השוטרים אל העם ויעשו
אָמְרוּ, אֵיזֶה אָדָם יָרֵד וְקָרֵף? תן לו ללכת ו
חזור אל ביתו, פן יתפוגג לב אחיו כמו שלו
לֵב.
20:9 ויהי כאשר יסיימו השוטרים לדבר אל ה\'
עַם, שֶׁיַּעֲמִידוּ לְשָׂרֵי צְבָאוֹת, לְהַנְהִיג אֶת הָעָם.
20:10 בבואך לעיר להלחם בה, קרא
שלום אליו.
20:11 ויהי אם יענה לך שלום ויפתח לך
וַיְהִי כָּל-הָעָם אֲשֶׁר-נִּמְצָא בּוֹ
משלחים לך, ויעבדו אותך.
20:12 ואם לא יעשה עמך שלום אלא יעשה בך מלחמה
אז תצור עליה :
20:13 וכאשר נתן יהוה אלוהיך בידך תיתן
הכה כל זכר שלו בקצה החרב:
20:14 אבל הנשים והקטנים והבקר וכל אשר בפנים
את-העיר, את-כל שלל שלה, תיקח לך; ו
את שלל אויביך תאכל, אשר ליהוה אלוהיך
נתן לך.
20:15 כה תעשה לכל הערים הרחוקות ממך מאוד
אשר אינן מערי העמים הללו.
20:16 אבל מערי העם האלה אשר נתן לך יהוה אלוהיך
לְנַחֲלָה, אֵין מְנַשֵׁם תַּצִּיל.
20:17 וַתִּשְׁמֹד אֹתָם; כלומר, החתים, וה
האמורי, הכנעני, והפרזי, החווית, וה
יבוסי; כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.
20:18 למען ילמדו אתכם לא לעשות אחרי כל תועבותם אשר הם
עשו לאלוהיהם; כן תחטאו ליהוה אלהיכם.
20:19 כאשר תצור על עיר זמן רב במלחמה בה
קח אותו, לא תשמיד את עציו בכוח גרזן
כנגדם: כי תאכל מהם ולא תכרתם
למטה (כי עץ השדה הוא חיי האדם) להעסיק אותם ב
מָצוֹר:
20:20 רק העצים אשר אתה יודע שאינם עצים לבשר אתה.
ישמידו וכרתו; וַתִּבְנֶה עָלֶיהָ מִבְנוֹת
העיר העושה איתך מלחמה עד שתוכנע.