ספר דברים 20:1 כאשר תצא למלחמה באויביך ותראה סוסים ורכבות ועם יותר ממך אל תירא מהם: כי יהוה אלוהיך עמך אשר העלה אותך מארץ מִצְרַיִם. 20:2 והיה בבואכם אל המלחמה, הכהן יתקרב וידבר אל העם, 20:3 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שִׁמְעוּ יִשְׂרָאֵל אַתֶּם קָרְבִים אֶת הַיּוֹם הַזֶּה קרב באויביך: אל יתפוגג לבבך, אל תירא ותעשה אל תרעדו ואל תפחדו מפניהם; 20:4 כי יהוה אלוהיך ההולך איתך להילחם עבורך נגד אויביך, להציל אותך. 20:5 וידברו השוטרים אל העם לאמר איזה איש שם אשר בנה בית חדש ולא הקדישו? תן לו ללכת ו חזר לביתו, פן ימות במערכה, ואיש אחר יקדיש זה. 20:6 ואיזה אדם נטע כרם וטרם אכל מזה? גם ילך וישוב אל ביתו פן ימות ב קרב, ואיש אחר יאכל ממנו. 20:7 ואיזה איש אשר ארוס אשה ולא לקח שֶׁלָה? ילך וישוב אל ביתו פן ימות במלחמה. וגבר אחר ייקח אותה. 20:8 וידברו השוטרים אל העם ויעשו אָמְרוּ, אֵיזֶה אָדָם יָרֵד וְקָרֵף? תן לו ללכת ו חזור אל ביתו, פן יתפוגג לב אחיו כמו שלו לֵב. 20:9 ויהי כאשר יסיימו השוטרים לדבר אל ה\' עַם, שֶׁיַּעֲמִידוּ לְשָׂרֵי צְבָאוֹת, לְהַנְהִיג אֶת הָעָם. 20:10 בבואך לעיר להלחם בה, קרא שלום אליו. 20:11 ויהי אם יענה לך שלום ויפתח לך וַיְהִי כָּל-הָעָם אֲשֶׁר-נִּמְצָא בּוֹ משלחים לך, ויעבדו אותך. 20:12 ואם לא יעשה עמך שלום אלא יעשה בך מלחמה אז תצור עליה : 20:13 וכאשר נתן יהוה אלוהיך בידך תיתן הכה כל זכר שלו בקצה החרב: 20:14 אבל הנשים והקטנים והבקר וכל אשר בפנים את-העיר, את-כל שלל שלה, תיקח לך; ו את שלל אויביך תאכל, אשר ליהוה אלוהיך נתן לך. 20:15 כה תעשה לכל הערים הרחוקות ממך מאוד אשר אינן מערי העמים הללו. 20:16 אבל מערי העם האלה אשר נתן לך יהוה אלוהיך לְנַחֲלָה, אֵין מְנַשֵׁם תַּצִּיל. 20:17 וַתִּשְׁמֹד אֹתָם; כלומר, החתים, וה האמורי, הכנעני, והפרזי, החווית, וה יבוסי; כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. 20:18 למען ילמדו אתכם לא לעשות אחרי כל תועבותם אשר הם עשו לאלוהיהם; כן תחטאו ליהוה אלהיכם. 20:19 כאשר תצור על עיר זמן רב במלחמה בה קח אותו, לא תשמיד את עציו בכוח גרזן כנגדם: כי תאכל מהם ולא תכרתם למטה (כי עץ השדה הוא חיי האדם) להעסיק אותם ב מָצוֹר: 20:20 רק העצים אשר אתה יודע שאינם עצים לבשר אתה. ישמידו וכרתו; וַתִּבְנֶה עָלֶיהָ מִבְנוֹת העיר העושה איתך מלחמה עד שתוכנע.