ספר דברים
2:1 אז פנינו ונסענו אל המדבר בדרך
ים סוף, כאשר דבר יהוה אלי: והקפנו את הר שעיר רבים
ימים.
2:2 וידבר יהוה אלי לאמר:
2:3 התקפתם את ההר הזה מספיק זמן: פנו אתכם צפונה.
2:4 וצווה את העם לאמר אתם תעברו בחוף
אחיכם בני עשו היושבים בשעיר; והם יעשו
פחדו מכם: שימו לב לעצמכם.
2:5 אל תתערב בהם; כי לא אתן לך מארצם, לא, לא כן
הרבה כמו רוחב רגל; כי נתתי את הר שעיר לעשיו בעבור א
רְשׁוּת.
2:6 בשר מהם תקנו בכסף למען תאכלו; וגם אתם תעשו
קנה מהם מים תמורת כסף, למען תשתה.
2:7 כי ברך יהוה אלוהיך בכל מעשי ידיך הוא
יודע מהלךך במדבר הגדול הזה: ארבעים שנה אלה
ה\' אלהיך היה עמך; לא היה חסר לך כלום.
2:8 ובעברנו מאחינו בני עשו אשר
ישב בשעיר דרך המישור מאלת וממנה
אזיונגבר, פנינו ועברנו בדרך מדבר מואב.
2:9 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי, אַל תִּצְרָא אֶת הַמּוֹאָב, וְלֹא תִרְבֶּה
עמהם במלחמה: כי לא אתן לך מארצם בעבור א
רְשׁוּת; כי נתתי את ער לבני לוט בעבור א
רְשׁוּת.
2:10 האמים ישבו בה בעבר, עם גדול ורבים ו
גבוה, כמו הענקים;
2:11 שגם הם נחשבו לענקים, כענקים; אבל המואבים קוראים
אותם אמים.
2:12 גם ההורים ישבו בשעיר לפנים; אלא בני עשו
ירש אותם, כאשר השמידו אותם מלפניהם, וישבו
במקומם; כמו שעשו ישראל לארץ אחוזתו אשר ה
ה\' נתן להם.
2:13 עתה קום, אמרתי, והעבר אותך על נחל זרד. והלכנו
הנחל זרד.
2:14 והחלל אשר באנו בו מקדש-ברנע עד-בואנו
מעל נחל זרד, היה שלושים ושמונה שנה; עד כל
דור אנשי המלחמה היו מבוזבזים מקרב הצבא, כמו ה
נשבע להם יהוה.
2:15 כי אכן יד יהוה הייתה עליהם להשמידם מהם
בין המארח, עד שתכלו.
2:16 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כָּלוּ אֶת כָּל אֶת הַמִּלְחָמָה וְהָיָה מִמֶּנּוּ
בקרב האנשים,
2:17 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר.
2:18 אתה תעבור דרך ער, חוף מואב, היום.
2:19 וכאשר תתקרב אל בני עמון צר
אל ואל תתערב בהם: כי לא אתן לך מארץ ארץ
בני עמון כל נכס; כי נתתי אותו ל
בני לוט לנכס.
2:20 (גם זו נחשבה ארץ ענקים ענקים ישבו בה בעבר
זְמַן; והעמונים קוראים להם זמזומים;
2:21 עם גדול ורבים וגבוהים כענקים; אלא יהוה
השמיד אותם לפניהם; וַיַּרְשֵׁם, וַיֵּשְׁבוּ בָהֶם
במקום:
2:22 כמו שעשה לבני עשו אשר ישבו בשעיר בהיותו
הרס את ההורים מלפניהם; והם ירש אותם, ו
ישב במקומם עד היום הזה:
2:23 והאבים אשר ישבו בחצרים עד עזה הכתורים.
אשר יצא מקפתור, השמיד אותם, וישב בהם
במקום.)
2:24 קמו, סעו ועברו את נהר ארנון, הנה אני.
נתת בידך את סיחון האמורי מלך חשבון ואת שלו
אדמה: התחילו להחזיק בה, והתמודדו עמו בקרב.
2:25 היום אתחיל להטיל את פחדך ואת פחדך
הגויים אשר מתחת לכל השמים אשר ישמעו דיווחים
לְךָ, וַתִּרְעַד, וְתִתְעַסָּר, מִפְּנֶיךָ.
2:26 ושלחתי שליחים ממדבר קדמות אל סיחון המלך
של חשבון בדברי שלום לאמר:
2:27 תן לי לעבור בארצך אני אלך בדרך העליונה
לא תפנה לימין ולא לשמאל.
2:28 תמכר לי בשר בכסף ואוכל; ותן לי מים עבור
כסף, למען אשתה: רק אעבור ברגלי;
2:29 (כבני עשו היושבים בשעיר והמואבים אשר
תשב בער, עשה לי;) עד אעבור את הירדן אל הארץ
אשר ה\' אלוהינו נותן לנו.
2:30 אבל סיחון מלך חשבון לא נתן לנו לעבור עליו כי ה\' שלך.
אלוהים הקשיח את רוחו, ועיקש את לבו, כדי שיוכל
נתן אותו בידך, כפי שנראה היום.
2:31 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי הִנֵּה נָתַתִּי לְתַתֵּן אֶת סִיחוֹן וְאֶת שְׁלוֹ
ארץ לפניך: תתחיל לרשת לרשת את אדמתו.
2:32 ויצא סיחון עלינו, הוא וכל עמו, להילחם בו
ג\'האז.
2:33 וַיִּתֵּן יְהוָה אֱלֹהֵינוּ לִפְנֵינוּ; וְהִכַּנְנוּ אוֹתוֹ וְאֶת אוֹתוֹ
בנים, וכל עמו.
2:34 ולקחנו את כל עריו באותה שעה והשמדנו את האנשים כליל.
ואת הנשים והקטנים מכל עיר לא השארנו
לְהִשָׁאֵר:
2:35 רק את הבקר לקחנו לטרף לעצמנו, ושלל
ערים שלקחנו.
2:36 מערוער אשר על שפת נהר ארנון ומן ה
עיר אשר ליד הנהר, עד גלעד, לא הייתה עיר אחת
חזק לנו: ה\' אלהינו מסר לנו הכל.
2:37 רק אל ארץ בני עמון לא באת וגם לא
כל מקום של נהר יבוק, ולא עד הערים שבהרים, ולא
לכל אשר אסרנו יהוה אלוהינו.