דניאל
                                                      9:1 בשנה הראשונה לדריוש בן אחשוורוש מזרע ה\'
                                                                           מדי, אשר הומלך על ממלכת הכשדים;
                                     9:2 בשנה הראשונה למלכותו הבנתי דניאל בספרים את המספר
                                                        מהשנים אשר דבר יהוה הגיע אל ירמיהו הנביא.
                                                                         שיעשה שבעים שנה בשממות ירושלים.
                                                             9:3 ושמתי פני אל ה\' אלהים לבקש בתפילה וב
                                                                                    תחנונים, בצום, ובשק ובאפר:
                                                          9:4 והתפללתי אל יהוה אלהי, והודתי, ואמרתי:
                                          ה\', האל הגדול והנורא, שומר עליהם את הברית והרחמים
                                                                            האוהבים אותו ולשומרי מצוותיו;
                                                                          9:5 חטאנו ועשינו עוון ועשינו רשע
                                                       מרדו, אפילו על ידי הסתלקות ממצוותיך ומידך
                                                                                                                  פסקי דין:
                                                          יט:ו ולא שמענו אל עבדיך הנביאים אשר דברו
                                                                  שמך למלכינו, לשרינו ולאבותינו, ולכל
                                                                                                                אנשי הארץ.
                                                                              9:7 יהוה צדקה לך, אבל לנו בלבול
                                                      פרצופים, כמו ביום הזה; לאנשי יהודה וליושבי
                                                             ירושלים ואל כל ישראל הקרובים והרחוקים
                                                                 בכל הארצות אשר נהגת אותם אליהם, בגלל
                                                                                                  פשעתם אשר פשעו בך.
                                                         ט,ח יהוה, לנו בלבול פנים, למלכינו, לשרינו.
                                                                                          ולאבותינו כי חטאנו בך.
                                              9:9 לה\' אלוהינו הרחמים והסליחות אף על פי שיש לנו
                                                                                                                      מרד בו;
                                                         9:10 ולא שמענו בקול יהוה אלוהינו ללכת בשלו
                                                 חוקים, אשר העמיד לפנינו על ידי עבדיו הנביאים.
יט,יא, כָּל-יִשְׂרָאֵל עָבְרוּ אֶת-תּוֹרָתְךָ, עַל-יְדֵי שֶׁיִּסְלוּ, שֶׁהֵם
                                                  אולי לא ישמע בקולך; לכן הקללה נשפכת עלינו, וה
                                                             שבועה הכתובה בתורת משה עבד ה\' כי אנחנו
                                                                                                                    חטאו לו.
                                                                 9:12 ויאשר את דבריו אשר דבר עלינו ונגד
                                     שופטינו ששפטו אותנו בהביאו עלינו רעה גדולה: כי מתחת
                                                              לא נעשו כל השמים כפי שנעשה על ירושלים.
                                                        9:13 ככתוב בתורת משה כל הרעה הזאת באה עלינו
                                      לא עשינו תפילתנו לפני יהוה אלוהינו למען נחזור ממנו
                                                                                     עוונותינו, והבין את אמתך.
                                                          יט 14 על כן צפה יהוה על הרעה והביאה עלינו.
                                                     כי צדיק יהוה אלוהינו בכל מעשיו אשר יעשה: כי
                                                                                                       לא שמענו בקולו.
                                                       9:15 ועתה ה\' אלוהינו אשר הוציא את עמך מן הים
        אֶרֶץ מִצְרַיִם בַּיָּד חָזָק וְהִשָּׂא לְךָ מְשִׁימָה, כַּאֲשֶׁר
                                                                               היום הזה; חטאנו, עשינו רשעים.
                                                                                      9:16 יהוה ככל צדקתך נא שלך,
                                                                       הסר כעס וחמתך מעירך ירושלים קדשך
                                                                   הר כי על חטאינו ועל עוונות אבותינו.
                                                     ירושלים ועמך הפכו לחרפה לכל הסובבים אותנו.
                                                             9:17 ועתה, אלהינו, שמע את תפילת עבדך ושלו
                                                                      תחנונים, ותאיר פניך על קדשך כלומר
                                                                                                          שומם, למען ה\'.
                       9:18 אֱלֹהַי הֵטָה אָזְנֶךָ וִשְׁמַע; פקח את עיניך, והנה שלנו
                                                       שממה, והעיר אשר נקראת בשמך: כי איננו עושים
                                                           הגיש תחנונינו לפניך על צדקותינו, אלא על
                                                                                                        רחמיך הגדולים.
                                     9:19 יהוה שמע; הו אדון, סלח; ה\', שמע ועשה; לדחות לא, עבור
                                                              למענך אלהי: כי עירך ועמך נקראת על ידיך
                                                                                                                         שֵׁם.
                                                     9:20 ובעודי מדבר ומתפלל ומתוודה על חטאתי ועל
                                                                           חטאת עמי ישראל ותחנוני לפני ה\'
                                                                                   אלהי על ההר הקדוש לאלוהיי;
                                 9:21 כן, בזמן שדיברתי בתפילה, אפילו האיש גבריאל, שהיה לי.
                                                               נראה בחזון בהתחלה, נגרם לעוף במהירות,
                                                                                    נגע בי לגבי שעת הנחת הערב.
                                                 9:22 ויודיעני וידבר איתי ויאמר דניאל אני עכשיו
                                                                                צא כדי לתת לך מיומנות והבנה.
                                                                   9:23 בראשית תחנונייך יצאה המצוה ואני
                                                        באתי להראותך; כי אהוב אתה מאוד: על כן תבין
                                                                                         העניין, ושקול את החזון.
                                                     9:24 שבעים שבועות נקבעו על עמך ועל עיר קדשך ל
                                                        לגמור את העבירה, ולסיים את החטאים, ולעשות
                                                                           פיוס על עוון, ולהביא צדקת עולם,
                                                        ולחתום את החזון והנבואה, ולמשוח את הקודש.
                                                                                   9:25 דעו ותבינו כי מיציאת ה\'
                                                              מצווה להשיב ולבנות את ירושלים למשיח ה
                                                נסיך יהיה שבעה שבועות, ושבעים ושבועיים: הרחוב
                                                                      תיבנה שוב, והחומה, גם בזמנים קשים.
                                         9:26 ואחרי שבעים ושבועיים ייכרת המשיח, אבל לא בשביל
                                                                            עצמו: ועם הנסיך שיבוא ישמיד את
                                                                                      עיר והקדש; וסופו במבול, ו
                                                                                 עד סוף המלחמה נקבעים שממות.
                                                                 9:27 ויאשר את הברית לרבים שבוע אחד ובת
                                                                  באמצע השבוע יביא את הקרבן ואת הקרבן
                                                                               חדל, ובשביל הפצת תועבות יעשה
                                                                        שומם, אפילו עד גמר, וזה נקבע יהיה
                                                                                                         שפכו על השומם.