עמוס 8:1 כה הראה לי ה\' יהוה והנה סל קיץ פרי. 8:2 ויאמר עמוס מה אתה רואה? ואמרתי, סל קיץ פרי. וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי, בָּא קֵץ עַל עַמִּי ישראל; אני לא אעבור שוב לידם יותר. 8:3 ושירי המקדש יללו ביום ההוא, אמר ה\' אֲדֹנָי אֱלֹהִים יִהְיוּ פְגוֹת רַבּוֹת בְּכָל מָקוֹם; הם יהיו להעיף אותם בשתיקה. 8:4 שמעו זאת הבולעים את הנזקקים לעשות את העניים. אדמה להיכשל, 8:5 לאמר, מתי ילך הירח החדש, ונמכור תירס? וה שַׁבָּת, לְהַקְטִיר חִטִּים, מְקַטְּלִים אֶת הָאִיפָה, וְאֶת שקל גדול, ומזייף את היתרות במרמה? ח,ו למען נקנה עני בכסף, ואת הנזקק לזוג נעליים; כן, ולמכור את פסולת החיטה? יח:ז נשבע יהוה במעלת יעקב: לעולם לא אעשה לשכוח כל מיצירותיהם. 8:8 לא תרעד הארץ על כך וכל יושב שם? וַיָּקָם כָּל-מִנְטַל; וְיָצַק יצא וטבע, כמו במבול מצרים. 8:9 ויהי ביום ההוא נאום אדוני יהוה וארצה לגרום לשמש לשקוע בצהריים, ואחשיך את הארץ ב יום בהיר: 8:10 ואהפוך את חגיכם לאבל ואת כל שיריכם קִינָה; והעליתי שק על כל חלציו וקרחת על כל ראש; ואעשה אותו כאבל בן יחיד, ו סופו כיום מר. 8:11 הנה ימים באים, נאום אדוני יהוה, ושלחתי רעב הארץ, לא רעב ללחם, ולא צמא למים, אלא לשמיעה דברי ה\': 8:12 ונדדו מיים אל ים ומצפון ועד אל מזרחה, ירוצו הלוך ושוב לבקש את דבר ה\', ויעשו לא למצוא את זה. 8:13 ביום ההוא יתעלפו הבתולות היפות והנערים מצמא. 8:14 נשבעים בחטאת שומרון ואמרו חי אלוהיך דן; וכן, חיה אורח באר שבע; אף הם יפלו, ולעולם לא לקום שוב.