עמוס
8:1 כה הראה לי ה\' יהוה והנה סל קיץ
פרי.
8:2 ויאמר עמוס מה אתה רואה? ואמרתי, סל קיץ
פרי. וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי, בָּא קֵץ עַל עַמִּי
ישראל; אני לא אעבור שוב לידם יותר.
8:3 ושירי המקדש יללו ביום ההוא, אמר ה\'
אֲדֹנָי אֱלֹהִים יִהְיוּ פְגוֹת רַבּוֹת בְּכָל מָקוֹם; הם יהיו
להעיף אותם בשתיקה.
8:4 שמעו זאת הבולעים את הנזקקים לעשות את העניים.
אדמה להיכשל,
8:5 לאמר, מתי ילך הירח החדש, ונמכור תירס? וה
שַׁבָּת, לְהַקְטִיר חִטִּים, מְקַטְּלִים אֶת הָאִיפָה, וְאֶת
שקל גדול, ומזייף את היתרות במרמה?
ח,ו למען נקנה עני בכסף, ואת הנזקק לזוג נעליים;
כן, ולמכור את פסולת החיטה?
יח:ז נשבע יהוה במעלת יעקב: לעולם לא אעשה
לשכוח כל מיצירותיהם.
8:8 לא תרעד הארץ על כך וכל יושב
שם? וַיָּקָם כָּל-מִנְטַל; וְיָצַק
יצא וטבע, כמו במבול מצרים.
8:9 ויהי ביום ההוא נאום אדוני יהוה וארצה
לגרום לשמש לשקוע בצהריים, ואחשיך את הארץ ב
יום בהיר:
8:10 ואהפוך את חגיכם לאבל ואת כל שיריכם
קִינָה; והעליתי שק על כל חלציו וקרחת
על כל ראש; ואעשה אותו כאבל בן יחיד, ו
סופו כיום מר.
8:11 הנה ימים באים, נאום אדוני יהוה, ושלחתי רעב
הארץ, לא רעב ללחם, ולא צמא למים, אלא לשמיעה
דברי ה\':
8:12 ונדדו מיים אל ים ומצפון ועד אל
מזרחה, ירוצו הלוך ושוב לבקש את דבר ה\', ויעשו
לא למצוא את זה.
8:13 ביום ההוא יתעלפו הבתולות היפות והנערים מצמא.
8:14 נשבעים בחטאת שומרון ואמרו חי אלוהיך דן;
וכן, חיה אורח באר שבע; אף הם יפלו, ולעולם לא
לקום שוב.