עמוס
7:1 כה הראה לי ה\' יהוה; והנה יצר
חגבים בתחילת הירי של הגידול האחרון;
והנה זה היה הגידול האחרון לאחר כיסוח המלך.
7:2 ויהי כאשר גמרו את אכילת העשב
של הארץ, אז אמרתי, אדוני יהוה, סלח נא: במי
יקום יעקב? כי הוא קטן.
7:3 חרט יהוה על זה לא יהיה נאום ה\'.
7:4 כה הראה לי ה\' יהוה והנה קרא אדון יהוה.
להילחם באש, ואכלה את התהום הגדול, ואכלה א
חֵלֶק.
7:5 ואז אמרתי אדוני יהוה חדל נא במי יעקב.
לְהִתְעוֹרֵר? כי הוא קטן.
7:6 חרט יהוה על זה: גם זה לא יהיה, נאום אדוני יהוה.
7:7 כה הראה לי והנה יהוה עומד על חומה עשויה א
שרשרת, עם שרשרת בידו.
7:8 ויאמר יהוה אלי עמוס מה אתה רואה? ואני אמרתי, א
שרשרת. וַיֹּאמֶר יְהוָה, הִנֵּה, מַתִּין אֶת-מִנְטָה בְּהַהוּא
בתוך עמי ישראל לא אעבור עוד על פניהם.
7:9 ויהיו במות יצחק שממה ומקדשי
ישראל תושמד; ואקום על ביתו של
ירבעם עם החרב.
7:10 וישלח אמציהו כהן בית-אל אל ירבעם מלך ישראל.
לאמר, עמוס קשר נגדך קשר בתוך בית
ישראל: הארץ אינה מסוגלת לשאת את כל דבריו.
7:11 כי כה אמר עמוס בחרב ימות ירבעם וישראל ימות
בוודאי יובלו בשבי מארצם.
7:12 וכן אמר אמציהו אל עמוס, אתה הרואה, לך, ברחך אל הים.
אֶרֶץ יְהוּדָה, וְשָׁם אֹכְלוּ לֶחֶם, וּנְבִיאוּ שָׁם.
7:13 אבל אל תתנבא עוד בבית-אל כי בית המלך היא.
והיא חצר המלך.
7:14 ויען עמוס ויאמר לאמציהו לא הייתי נביא וגם לא הייתי.
בן נביא; אבל אני הייתי רועה ולקט פירות שקמה:
7:15 ויקחני יהוה אחרי הצאן ויאמר ה\' אליי.
לֵךְ, נְבָא אֶל עַמִּי יִשְׂרָאֵל.
7:16 ועתה שמע אתה דבר יהוה אתה אומר אל תתנבא
על ישראל, ואל תפיל דברך על בית יצחק.
7:17 על כן כה אמר יהוה; אשתך תהיה זונה בעיר,
ויפלו בניך ובנותיך בחרב וארצך
יחולק לפי קו; ותמות בארץ מזוהמת : ו
בוודאי ילך ישראל בשבי מארצו.