עמוס
6:1 אוי לנוחים בציון ובטוחים בהר
שומרון, אשר נקראים ראש העמים, אשר ביתו של
ישראל הגיעה!
6:2 עברו אל קלנה וראו; ומשם לכו אל חמת הגדולה.
אז ירד לגת פלשתים: טובים הם מאלה
ממלכות? או גבולם גדול מגבולך?
6:3 הרחיקו את יום הרע ותגרמו למושב אלימות
תתקרב;
6:4 השוכבים על ערוגות שנהב ומשתרעים על ספותיהם
ואכלו את הכבשים מתוך הצאן ואת העגלים מקרבם
הדוכן;
6:5 המזמורים לצלילי הנגיף וממציאים לעצמם
כלי נגינה, כמו דוד;
6:6 שותים יין בקערות ומשוחים את-הראש
משחות: אבל אין הם מתאבלים על ייסורי יוסף.
6:7 על כן עתה ילכו בשבי עם הראשונים הלכו בשבי ו
המשתה של המתמתחים יוסר.
6:8 נשבע אדוני יהוה בעצמו, נאום יהוה אלוהי צבאות, אני.
תיעב את מעלת יעקב ושנא את ארמונותיו: על כן אעשה
למסור את העיר עם כל אשר בה.
6:9 ויהי אם ישארו עשרה איש בבית אחד
הם ימותו.
6:10 ויקח אותו דודו של אדם ואת השורף להביאו
הוציא את העצמות מן הבית, ויאמר אל אשר על יד
צדי הבית, האם עדיין יש איתך? ויאמר, לא.
וַיֹּאמֶר אֶחָד לְשׁוֹנְךָ כִּי לֹא נִזְכֹּר אֶת הַהוּא
שם יהוה.
6:11 כִּי הִנֵּה צִוָּה יְהוָה וְהִכָּה בַּבַּיִת הַגָּדוֹל
פריצות, והבית הקטן עם שסעים.
6:12 האם ירוצו סוסים על הסלע? האם יחרוש שם עם שוורים? בשבילך
הפכו את הדין למרה, ואת פרי הצדקה
רוֹשׁ:
6:13 אתם ששמחים בדבר חסרון, האומרים לא נקטנו
אנחנו קרניים מכוחנו?
6:14 אבל הנה אני מקים עליך גוי בית ישראל
אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת; ויענו אותך מן ה
נכנס חמת עד נהר המדבר.