עמוס
4:1 שמעו את הדבר הזה קריות הבשן אשר בהר שומרון
המדכאים את העניים, המרסקים את הנזקקים, האומרים להם
אדונים, הביאו, ותן לנו לשתות.
4:2 נשבע ה\' יהוה בקדושתו כי הנה יבואו ימים.
עליך, כי ייקח אותך בווים, ואת צאצאיך
קרסי דגים.
4:3 ותצאו אל הפרצות כל פרה באשר לפנים
שֶׁלָה; ותשליכום אל הארמון, נאום יהוה.
ד,ד בֹא בֵּית-אֵל, וַעֲבֹר; בגלגל מרבים עבירה; ו
הביאו את זבחיכם בכל בוקר ומעשרותכם לאחר שלוש שנים:
4:5 והקריבו קרבן תודה בחמץ, והכריזו ו
פרסם את המנחות בחינם: כי זה דומה לכם, בני
ישראל, נאום ה\' יהוה.
4:6 וכן נתתי לכם ניקיון שיניים בכל עריכם ו
מחסור בלחם בכל מקומותיכם, ובכל זאת לא שבתם אלי.
אָמַר יְהוָה.
4:7 וכן עצרתי את הגשם ממך, בעודו שלושה
חודשים לקציר: והמטתי גשם על עיר אחת, וגרמתי
שלא ירד גשם על עיר אחרת: חתיכה אחת הוטחה גשם, וה
חתיכה שעליה ירד גשם לא קמל.
4:8 נדדו שתיים או שלוש ערים אל עיר אחת לשתות מים; אבל הם
לֹא נִשְׁבְּעוּ: וְלֹא שָׁבְתֶּם אֵלַי נְאֻם יְהוָה.
4:9 היכתי אותך בתקיעות ובטחב, כאשר הגנים שלך ואת שלך
כרמים ועצי התאנה שלך ועצי הזית שלך גדלו, ה
תולעת דקל אכלה אותם: ובכל זאת לא חזרתם אלי, אמר
אָדוֹן.
4:10 שלחתי בקרבכם את המגיפה כדרך מצרים
בחורים הרגתי בחרב, ולקחתי את סוסיכם;
וְהַעֲלִיתִי אֶת צָחוֹן מַחֲנוֹתֵיכֶם, אֶל-אֶפְיֶיךָ.
וְלֹא שָׁבְתֶּם אֵלַי נְאֻם יְהוָה.
4:11 הפלתי כמה מכם כמו שהפיל אלוהים את סדום ועמורה
הייתם כאש שנלצץ מן הבערה: ועדיין אין לכם
שב אלי, נאום יהוה.
4:12 על כן אעשה לך כך ישראל וכי אעשה זאת
אליך היכון לפגוש את אלוהיך ישראל.
4:13 כי הנה היוצר את ההרים ויוצר הרוח ו
מודיע לאדם מה מחשבתו, שעושה את הבוקר
חושך, ודורך על בומות הארץ, יהוה, ה
אלוהי צבאות, שמו.