עמוס 2:1 כה אמר יהוה; על שלוש עבירות מואב ועל ארבע אני לא יבטל את עונשו; כי הוא שרף את העצמות של מלך אדום לסיד: 2:2 ואשלח אש על מואב והיא תאכל את ארמונותיו קריות: וימות מואב במהומה, בצעקה, ועם קול החצוצרה: 2:3 ואכרתי את השופט מקרבו והרגתי את כולם שריו עמו, נאום יהוה. 2:4 כה אמר יהוה; על שלוש עבירות יהודה ועל ארבע אני לא יבטל את עונשו; כי הם בזו תורת ה\', ולא שמרתי את מצוותיו ואת שקריהם גרם להם לטעות, אחרי אשר הלכו אבותיהם: 2:5 ואשלח אש על יהודה והיא תאכל את ארמונותיו ירושלים. 2:6 כה אמר יהוה; על שלוש עבירות ישראל ועל ארבע אני לא יבטל את עונשו; כי הם מכרו את צדיק לכסף, ועני לזוג נעליים; 2:7 המתנשף אחרי עפר הארץ על ראש העני ופנה בצד דרך ענווים: ויכנסו איש ואביו אל ה אותה משרתת, לחלל את שמי הקדוש: 2:8 וישכבו על בגדים מונחים למשכון על-יד כל מזבח וישתו יין הנידונים בבית אלוהיהם. 2:9 ואולם אני השמדתי את האמורי לפניהם אשר גובהו כגבהו גובה הארזים, והוא חזק כאלונים; ובכל זאת הרסתי את שלו פירות מלמעלה, ושורשיו מלמטה. 2:10 וכן העליתי אותך מארץ מצרים והובלתי אותך ארבעים שנה דרך המדבר לרשת את ארץ האמורי. 2:11 והקמתי מבניכם לנביאים ומנעריכם למען נצרים. האם לא כך בני ישראל? אָמַר יְהוָה. 2:12 אבל אתם נתתם לנצרים יין לשתות; וצווה על הנביאים, לאמר, אל תתנבא. 2:13 הנה אני לחוץ תחתיך כעגלה נדחסת מלאה בה אלומות. 2:14 על כן תאבד המנוסה מן המהירים והחזק לֹא יִחְזֹק כֹּחוֹ וְגָבוֹר לֹא יַצִּיל אֶת עַצְמוֹ. 2:15 לא יעמוד הטוען בקשת; ומי שהוא מהיר רגל לא תציל את עצמו: וגם הרוכב על הסוס למסור את עצמו. 2:16 והאמיץ בגבורים יברח עירום בזה יום, נאום יהוה.