עמוס
2:1 כה אמר יהוה; על שלוש עבירות מואב ועל ארבע אני
לא יבטל את עונשו; כי הוא שרף את העצמות
של מלך אדום לסיד:
2:2 ואשלח אש על מואב והיא תאכל את ארמונותיו
קריות: וימות מואב במהומה, בצעקה, ועם
קול החצוצרה:
2:3 ואכרתי את השופט מקרבו והרגתי את כולם
שריו עמו, נאום יהוה.
2:4 כה אמר יהוה; על שלוש עבירות יהודה ועל ארבע אני
לא יבטל את עונשו; כי הם בזו
תורת ה\', ולא שמרתי את מצוותיו ואת שקריהם
גרם להם לטעות, אחרי אשר הלכו אבותיהם:
2:5 ואשלח אש על יהודה והיא תאכל את ארמונותיו
ירושלים.
2:6 כה אמר יהוה; על שלוש עבירות ישראל ועל ארבע אני
לא יבטל את עונשו; כי הם מכרו את
צדיק לכסף, ועני לזוג נעליים;
2:7 המתנשף אחרי עפר הארץ על ראש העני ופנה
בצד דרך ענווים: ויכנסו איש ואביו אל ה
אותה משרתת, לחלל את שמי הקדוש:
2:8 וישכבו על בגדים מונחים למשכון על-יד כל מזבח
וישתו יין הנידונים בבית אלוהיהם.
2:9 ואולם אני השמדתי את האמורי לפניהם אשר גובהו כגבהו
גובה הארזים, והוא חזק כאלונים; ובכל זאת הרסתי את שלו
פירות מלמעלה, ושורשיו מלמטה.
2:10 וכן העליתי אותך מארץ מצרים והובלתי אותך ארבעים שנה
דרך המדבר לרשת את ארץ האמורי.
2:11 והקמתי מבניכם לנביאים ומנעריכם למען
נצרים. האם לא כך בני ישראל? אָמַר יְהוָה.
2:12 אבל אתם נתתם לנצרים יין לשתות; וצווה על הנביאים,
לאמר, אל תתנבא.
2:13 הנה אני לחוץ תחתיך כעגלה נדחסת מלאה בה
אלומות.
2:14 על כן תאבד המנוסה מן המהירים והחזק
לֹא יִחְזֹק כֹּחוֹ וְגָבוֹר לֹא יַצִּיל אֶת עַצְמוֹ.
2:15 לא יעמוד הטוען בקשת; ומי שהוא מהיר
רגל לא תציל את עצמו: וגם הרוכב על הסוס
למסור את עצמו.
2:16 והאמיץ בגבורים יברח עירום בזה
יום, נאום יהוה.