עמוס
א,א דברי עמוס אשר היה בין רועי תקוע אשר ראה
על ישראל בימי עוזיהו מלך יהודה ובימים
לירבעם בן יואש מלך ישראל שנתיים לפני ה
רעידת אדמה.
1:2 ויאמר ישאג יהוה מציון ויוציא קולו מציון
ירושלים; וַיִּבְכְּלוּ מִשְׁכְּנֵי הַרֹעִים, וְהָרֹאשׁ
של כרמל יקמל.
א,ג כֹּה אָמַר יְהוָה; על שלוש עבירות דמשק ועל ארבע
לא אפנה את עונשו; כי הם דשים
גלעד עם כלי דיש של ברזל:
1:4 אבל אשלח אל בית חזאל אשר תאכל את
ארמונות בנהדד.
1:5 גם אשבור את בר דמשק ואכרת את היושב ממנו
מישור אבן, והאוחז בשרביט מבית
עדן: ועם ארם ילכו בשבי אל קיר, אמר
אדוני.
1:6 כה אמר יהוה; על שלוש עבירות עזה, ועל ארבע, אני
לא יבטל את עונשו; כי הם סחפו
שבוי את כל השבי למסור אותם לאדום :
1:7 ואשלח אש על חומת עזה, אשר תאכל את
ארמונותיה:
א,ח ואכרתי את היושב מאשדוד ואת המחזיק
שרביט מאשקלון ואפנה ידי על עקרון : וה
שארית פלשתים תאבד, נאום אדוני יהוה.
א,ט כֹּה אָמַר יְהוָה; על שלוש עבירות של טירוס ועל ארבע אני
לא יבטל את עונשו; כי הם מסרו את
שבי שלם לאדום, ולא זכר ברית אחים:
1:10 אבל אשלח אש על חומת טירוס, אשר תאכל את
ארמונותיה.
1:11 כה אמר יהוה; על שלוש עבירות אדום ועל ארבע אני
לא יבטל את עונשו; כי הוא אכן רדף אחרי שלו
אח בחרב, והשליך כל רחמים, ועשה חמתו
דמעה תמיד, ושמר את חמתו לעד:
1:12 ואשלח אש על תמן אשר תאכל את ארמונות
בוזרח.
1:13 כה אמר יהוה; על שלוש עבירות של בני עמון
ובעבור ארבע, לא אשיב את עונשו; בגלל שהם
קרע את הנשים ההולדות מגלעד, כדי שיגדלו
הגבול שלהם:
1:14 אבל אש בכותל רבא, והיא תאכל את
ארמונותיה, עם צעקה ביום הקרב, עם סערה
יום המערבולת:
1:15 וילך מלכם בשבי הוא ושריו יחדיו.
אָמַר יְהוָה.