המעשים
                                                26:1 ויאמר אגריפס אל פאולוס: מותר לך לדבר בעצמך.
                                                                         ואז הושיט פול את היד וענה לעצמו:
                                      26:2 אני חושב שאני מאושר, המלך אגריפס, כי אענה על עצמי
                                                       היום לפניך נוגע בכל הדברים שאני מואשם בהם
                                                                                                                     יהודים:
                             26:3 במיוחד בגלל שאני יודע שאתה מומחה בכל המנהגים והשאלות
                                     אשר בין היהודים: על כן אני מתחנן שתשמע אותי בסבלנות.
                                                  26:4 אורח חיי מנעוריי אשר היה בראשונה בקרב בני
                                                                         אומה בירושלים, דע את כל היהודים;
                                                           26:5 אשר ידעני מראשית אם יעידו, כי לאחר ה\'
                                                         הכת המצומצמת ביותר בדת שלנו חייתי בפרוש.
                                           26:6 ועתה אני עומד ונשפט על תקוות ההבטחה של אלוהים
                                                                                                                 לאבותינו:
                          26:7 אשר מבטיחים שנים עשר שבטינו, מיד משרתים את אלוהים יום ו
                                    לילה, מקווה לבוא. בגלל התקווה, המלך אגריפס, אני מואשם
                                                                                                              של היהודים.
                                                      26:8 מדוע יחשב דבר מדהים אצלך, שאלוהים יחשוב
                                                                                                       להקים את המתים?
                                      26:9 באמת חשבתי עם עצמי, שעלי לעשות הרבה דברים בניגוד
                                                                                                  שמו של ישוע מנצרת.
                                           26:10 אשר גם עשיתי בירושלים ורבים מן הקדושים סגרתי
                                     למעלה בכלא, לאחר שקיבל סמכות מהכוהנים הראשיים; ומתי
                                                                               הם הומתו, נתתי את קולי עליהם.
                                  26:11 והענשתי אותם פעמים רבות בכל בית כנסת והכרחתי אותם
                                                          חילול השם; וכעסתי עליהם מאוד, רדפתי אותם
                                                                                                   אפילו לערים זרות.
                                                           26:12 ואז כשהלכתי לדמשק עם סמכות ועמלה מה-
                                                                                                        כוהנים ראשיים,
                                              26:13 בצהריים, מלך, ראיתי בדרך אור מן השמים, מעל ה-
                                                                בהירות השמש, זורחת סביבי ואת הנוסעים
                                                                                                                         איתי.
                                                  26:14 וכאשר נפלנו כולנו ארצה, שמעתי קול מדבר אל
                                          אותי, ואומר בלשון העברית, שאול, שאול, למה אתה רודף
                                                                             לִי? קשה לך לבעוט נגד הדקירות.
                                                    26:15 ואמרתי מי אתה ה\'? ויאמר, אני ישוע אשר אתה
                                                                                                                         נרדף.
                                                             26:16 אבל קום ועמוד על רגליך כי נראיתי לך
                                                            זאת, לעשותך לשר ולעד את שני הדברים האלה
                                                                          אשר ראית, ומהדברים אשר אראה בהם
                                                                                                                         אליך;
                                                    26:17 מציל אותך מן העם ומן הגויים, אשר להם עתה.
                                                                                                                  לשלוח לך,
                                                26:18 לפקוח את עיניהם ולהחזירם מחושך לאור וממנו
                                                   כוח השטן לאלוהים, כדי שיקבלו סליחה על חטאים,
                                                                  ונחלה בקרבם המתקדשים באמונה אשר בי.
                                                    26:19 על כן, המלך אגריפס, לא הייתי סוררת לשמים.
                                                                                                                     חָזוֹן:
                                                    26:20 אך הראה תחילה לבני דמשק ובירושלים ובכלל
                                                         כל חופי יהודה, ואחר כך לגויים, שהם צריכים
                  לחזור בתשובה ולפנות אל אלוהים, ולעשות פעולות המתאימות לתשובה.
                              26:21 מטעמים אלו תפסו אותי היהודים בבית המקדש וניגשו אליו
                                                                                                              תהרוג אותי.
                                   26:22 לאחר שהשגתי את עזרת אלוהים, אני ממשיך עד היום הזה.
                              עדים גם לקטנים וגם לגדולים, ולא אומרים דברים אחרים מאלו
                                                                               אשר אמרו הנביאים ומשה יבואו:
                                                        26:23 שהמשיח יסבול, ושהוא יהיה הראשון שצריך
                                                     קם מן המתים, וצריך להראות אור לעם ולבני אדם
                                                                                                                       גויים.
                                     26:24 וכאשר דיבר כך לעצמו, אמר פסטוס בקול גדול: פאולוס.
                                                                  אתה חוץ מעצמך; למידה רבה משגעת אותך.
              26:25 וַיֹּאמֶר לֹא מְאֹד, פָּסְטוֹס הַגָּדוֹל; אלא תגיד את המילים
                                                                                                       של אמת ופיכחון.
                                  26:26 כי המלך יודע את הדברים האלה, אשר גם אני מדבר לפניו.
                                              כי שוכנעתי שאף אחד מהדברים האלה לא נסתר ממנו; ל
                                                                                         הדבר הזה לא נעשה בפינה.
                               26:27 המלך אגריפס, אתה מאמין לנביאים? אני יודע שאתה מאמין.
                             26:28 ואז אמר אגריפס אל פאולוס: כמעט אתה משכנע אותי להיות א
                                                                                                                       נוצרי.
                                   26:29 ויאמר פאולוס, אני רוצה לאל שלא רק אתה, אלא גם כל זה
                                    שמע אותי היום, היו גם כמעט, ובסך הכל כמו שאני, חוץ מזה
                                                                                                     אגרות החוב הללו.
                                                                          26:30 וכאשר דבר כך, קם המלך והמושל
                                                                                            ברניס, והיושבים איתם:
                                                                  26:31 וכשהלכו הצידה, דברו ביניהם לאמר:
                                                     האיש הזה לא עושה דבר שראוי למוות או לעבדים.
                                  26:32 ויאמר אגריפס אל פסטוס, ייתכן שהאיש הזה יצא לחופשי.
                                                                                                      אם לא פנה לקיסר.