המעשים
25:1 וַיָּבֹא פָּסְטוֹס אֶל הַמִּדְבָּה, אַחֲרֵי שְׁלֹשֶׁת יָמִים, עָלָה
                                                                                                  מקיסריה לירושלים.
                                                                25:2 הודיעו לו הכהן הגדול וראש היהודים
                                                                                                  פול, והתחנן בפניו,
                                                                  25:3 ויחפץ בו חסד ושלח אחריו לירושלים
                                                                                            מחכה בדרך להרוג אותו.
                                          25:4 אך פסטוס ענה כי ישמר את פאולוס בקיסריה וכי הוא
                                                                                            עצמו יעזוב לשם בקרוב.
                                                                             25:5 ירדו איתי, אמר היכולים מכם.
                                                                       ותאשימו את האיש הזה, אם יש בו רשע.
                                                             25:6 וכשהה בתוכם יותר מעשרה ימים וירד אל
                                     קיסריה; ולמחרת הישיבה על כיסא המשפט ציווה את פאולוס
                                                                                                              להיות מובא.
                                                        25:7 ובבואו עמדו היהודים אשר ירדו מירושלים
                                                     מסביב, והגיש תלונות רבות וקשות נגד פול, אשר
                                                                                                  הם לא יכלו להוכיח.
                                                        25:8 בעוד הוא ענה בעצמו לא נגד תורת היהודים
                                                               לא נגד המקדש, ולא נגד קיסר, פגעתי באיש
                                                                                                                  דבר בכלל.
                         25:9 אבל פסטוס, שהיה מוכן לעשות תענוג ליהודים, ענה לפול ואמר:
                                            האם תעלה לירושלים ושם תישפט בדברים האלה לפני כן
                                                                                                                           לִי?
   25:10 ואז אמר פאולוס, אני עומד על מושב השופט של קיסר, היכן שאני צריך להיות
                                                            שפט: ליהודים לא עשיתי רע, כידוע לך היטב.
                                     25:11 כי אם אני עבריין או עשיתי כל דבר הראוי למוות, אני
                                                   מסרבים שלא למות: אבל אם אין מהדברים האלה מהם
                                    תאשימו אותי, איש לא ימסור אותי אליהם. אני פונה לקיסר.
                              25:12 וַיֹּאמֶר פָּסְטוֹס, באשר התייעץ עם המועצה, האם אתה.
                                                                                        פנה לקיסר? אל הקיסר תלך.
                                25:13 ואחרי ימים אחדים באו המלך אגריפס וברניקה אל קיסריה
                                                                                                          מצדיע לפסטוס.
                           25:14 וכאשר היו שם ימים רבים, הכריז פסטוס את סיבתו של פאולוס
                                                          אל המלך לאמר איש אחד הותיר פליקס בכבלים.
                                                    25:15 על מי בהיותי בירושלים ראשי הכהנים וזקני
                                                           הודיעו לי היהודים ברצון לקבל נגדו משפט.
                                          25:16 אשר עניתי לו: אין זה דרכו של הרומאים למסור איש
                                             אדם למות, לפני כן מי שהואשם יתמודדו עם המאשימים
                                                 פנים, ויש לו רישיון לענות בעצמו על הפשע שהונח
                                                                                                                         נגדו.
                                                            25:17 לפיכך, בבואם הנה, ללא דיחוי למחר אני
                                                           ישב על כיסא המשפט, וציווה על הוצאת האיש.
                                        25:18 נגד מי כאשר קמו המאשימים, לא הביאו שום האשמה של
                                                                                                   דברים כמו שחשבתי:
                          25:19 אבל היו לו שאלות מסוימות נגדו על אמונתם הטפלה שלהם ושל
                                                                  ישוע אחד, שהיה מת, שפול אישר שהוא חי.
                                               25:20 ומכיוון שפקפקתי בשאלות כאלה, שאלתי אותו אם
                                                 הוא ילך לירושלים, ושם ישפטו את העניינים האלה.
                               25:21 אך כאשר פאולוס פנה בבקשה להישמר לשימוע של אוגוסטוס,
                                                           ציוויתי לשמור אותו עד שאשלח אותו לקיסר.
                                   25:22 ויאמר אגריפס אל פסטוס גם אני אשמע את האיש בעצמי. ל
                                                                                         מחר, אמר, אתה תשמע אותו.
                                                                25:23 ומחר, בבוא אגריפס, וברניס בפאר רב.
                                                               ונכנס אל מקום השמיעה, עם ראשי השרים, ו
                                  אנשי העיר העיקריים, על פי ציוויו של פסטוס הובא פאולוס
                                                                                                                   הָלְאָה.
                           25:24 ויאמר פסטוס המלך אגריפס וכל האנשים אשר נמצאים כאן עמם
                           אותנו, אתם רואים את האיש הזה, אשר כל המוני היהודים עסקו בו
                                                   איתי, גם בירושלים, וגם כאן, בוכה שהוא לא צריך
                                                                                                                לחיות עוד.
                                    25:25 אבל כשגיליתי שהוא לא ביצע שום דבר ראוי למוות, וזה
                                                      הוא עצמו פנה לאוגוסטוס, החלטתי לשלוח אותו.
                                                25:26 אשר אין לי דבר ודאי לכתוב לאדוני. לכן יש לי
                                               הוציאו אותו לפניך, ובמיוחד לפניך, המלך אגריפס.
                                                                  שאחרי הבדיקה, אולי יהיה לי מה לכתוב.
                                                        25:27 כי לא הגיוני נראה לי לשלוח אסיר ולא עם
                                                                                 מסמן את הפשעים שהוטלו נגדו.