המעשים
23:1 ופול, הביט בכובד ראש במועצה, אמר: אנשים ואחים, אני
חיו בכל מצפון טוב לפני אלוהים עד היום הזה.
23:2 ויצו הכוהן הגדול חנניה את העומדים לידו להכות
אותו על הפה.
23:3 וַיֹּאמֶר אֵלָיו שָׁאוּל אֶת הָאֱלֹהִים יִכָּה בך, חומה הלבנה, כי
אתה יושב לשפוט אותי אחרי התורה וצווה אותי להכות
בניגוד לחוק?
23:4 וַיֹּאמְרוּ הַעֹמְדִים אֶת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל אֱלֹהִים מְשַׂחֵל אַתָּה?
23:5 ויאמר פאולוס: לא ידעתי, אחים, כי הוא הכהן הגדול, כי
כתוב, לא תדבר רעה על שליט עמך.
23:6 אבל כאשר פאולוס קלט שחלק אחד הם צדוקים והשני
פרושים, קרא במועצה, אנשים ואחים, אני א
פרושים, בן פרושים: של תקוות ותחיית המתים
מת קוראים לי בשאלה.
23:7 וכאשר אמר זאת, התעוררה מחלוקת בין הפרושים
והצדוקים: ויתחלק ההמון.
23:8 כי הצדוקים אומרים שאין תחיית המתים לא מלאך ולא
רוח: אבל הפרושים מודים בשניהם.
23:9 ותתעורר זעקה גדולה והסופרים אשר מן הפרושים.
קם חלק ויתאמץ לאמר, אין אנו מוצאים רע באיש הזה: אבל אם א
רוח או מלאך דיבר אליו, אל לנו להילחם באלוהים.
23:10 וכאשר תתעורר מחלוקת גדולה, ראש-הראש, מפחד שמא
היה צריך למשוך את פול לחתיכות מהם, פיקד על החיילים
לרדת ולקחתו בכוח מקרבם ולהביאו
לתוך הטירה.
23:11 ובלילה שלאחריו עמד יהוה לידו ויאמר טוב היה
הידד, פאולוס: כי כפי שהעדת עלי בירושלים, כך אתה חייב
להעיד גם ברומא.
23:12 וכאשר היה יום, התאגדו אחדים מהיהודים ויקשרו
עצמם תחת קללה, ואמרו שהם לא יאכלו ולא ישתו
עד שהם הרגו את פול.
23:13 והם היו יותר מארבעים אשר עשו את הקשר הזה.
23:14 ויבואו אל ראשי הכוהנים והזקנים ויאמרו: כרכנו
עצמנו בקללה גדולה, שלא נאכל כלום עד שלא יהיה לנו
הרג את פול.
23:15 ועתה, אתם עם המועצה, מסמנים לראש-הראש כי הוא
הורידו אותו אליכם למחר, כאילו תשאלו משהו
יותר מושלם לגביו: ואנחנו, או אי פעם שהוא יתקרב, מוכנים
להרוג אותו.
23:16 וכאשר שמע בנה של אחותו של פאול על השקר שלהם, הלך
נכנס לטירה, וסיפר לפול.
23:17 קרא אליו פאולוס את אחד מבעלי המאה ואמר: תביא את זה
צעיר לראש השר: כי דבר יש לו לספר
אוֹתוֹ.
23:18 ולקח אותו והביאו אל ראש המפקד ויאמר: פאולוס
האסיר קרא אותי אליו, והתפלל שאביא את הצעיר הזה
אתה, אשר יש לו מה לומר לך.
23:19 ולקח אותו ראש הקברניט בידו והלך עמו הצידה
ביחיד, ושאל אותו: מה יש לך לומר לי?
23:20 ויאמר, הסכימו היהודים לרצות בך כי תרצה
להפיל את פול מחר אל המועצה, כאילו הם ישאלו
קצת ממנו בצורה מושלמת יותר.
23:21 אך אל תתמסר להם כי חכה לו מהם.
יותר מארבעים איש, אשר נקשרו בשבועה, שהם
לא יאכל ולא ישתה עד שיהרגו אותו: ועכשיו הם
מוכן, מחפש הבטחה ממך.
23:22 וַיֵּלֶךְ הָרֹאשׁ הַשֹׁבֵר אֶת הַנַּעַר וַיֹּאמֶר לוֹ ראה
לא תאמר לאיש כי הראית לי את הדברים האלה.
23:23 וַיִּקְרָא אֵלָיו שְׁנֵי מְאוֹת לֵאמֹר הִכֵּן מֵאִים
חיילים ללכת לקיסריה, ופרשים שישים ועשרה, ו
חנית מאתיים, בשעה השלישית של הלילה;
23:24 וספק להם בהמות למען ישימו על פאולוס ויביאו אותו בשלום
לפליקס המושל.
23:25 וכתב מכתב כך:
23:26 קלאודיוס ליסיאס למושל המעולה ביותר פליקס שולח דרישת שלום.
23:27 האיש הזה נלקח מהיהודים והיה צריך להיהרג מהם.
ואז באתי עם צבא, והצלתי אותו, לאחר שהבנתי שהוא
רומאי.
23:28 וכאשר ידעתי את הסיבה שבגללה האשימו אותו, אני
הביאו אותו למועצתם:
23:29 שתפסתי שהוא מואשם בשאלות החוק שלהם, אבל יש לו
שום דבר שהוטל עליו הראוי למוות או לערבות.
23:30 וכאשר נאמר לי כיצד חיכו היהודים את האיש, שלחתי
מיד לך, וציווה גם למאשימיו לאמר
לפניך מה שהיה להם נגדו. פְּרִידָה.
23:31 אז לקחו החיילים, כפי שנצטווה עליהם, את פול והביאו אותו
בלילה לאנטיפטריס.
23:32 למחרת השאירו את הפרשים ללכת עמו וחזרו אל
טִירָה:
23:33 מי בבואם לקיסריה ומסרו את האיגרת
המושל, הציג בפניו גם את פול.
23:34 וכאשר קרא המושל את המכתב, שאל מאיזו מחוז הוא
היה. וכאשר הבין כי הוא מקיליקיה;
23:35 אשמע אותך, אמר, כאשר יבואו גם מאשימים שלך. והוא
ציווה לשמור אותו בבית הדין של הורדוס.