המעשים
13:1 כעת היו בכנסייה שבאנטיוכיה נביאים מסוימים
מורים; כמו ברנבס, ושמעון שנקרא ניז\'ר, ולוציוס של
סירנה ומנאן, אשר גדל עם הורדוס הטטררק,
ושאול.
13:2 כשעבדו את ה\' וצמו, אמרה רוח הקודש.
הפרד ביני את ברנבא ואת שאול לעבודה אשר קראתי להן.
13:3 וכאשר צמו והתפללו ושמו עליהם ידיהם
שלח אותם משם.
13:4 וַיֵּלְכוּ אֶת-סְלוֹקִיָה, נִשְׁלַחְתָּם בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ; ו
משם הפליגו לקפריסין.
13:5 ובהיותם בסלמיס, הטיפו את דבר האלוהים ב
בתי כנסת של יהודים: וכן היה להם יוחנן לשר שלהם.
13:6 וכאשר עברו את האי עד פאפוס, מצאו א
מכשף מסוים, נביא שקר, יהודי, ששמו היה ברגסוס:
13:7 אשר עם סגן הארץ סרגיוס פאולוס איש נבון;
אשר קרא לברנבס ולשאול, ורצה לשמוע את דבר ה\'.
יג:8 אבל אלימס המכשף (כי כך הוא שמו בפירוש) עמד
אותם, מבקשים להרחיק את סגן האמונה.
13:9 אז התיישב שאול (שגם הוא נקרא פאולוס) מלא ברוח הקודש.
עיניו נשואות אליו,
13:10 וַיֹּאמֶר, מְלֵא כָּל עֲצָמוֹת וְכָל רָעָה, בֶּן הַשָּׁמוֹת
שטן, אויב כל צדקה, לא תפסיק לסלף
דרכי ה\' הנכונות?
13:11 ועתה הנה יד ה\' עליך והיית.
עיוור, לא רואה את השמש במשך עונה. ומיד נפל על
לו ערפל וחושך; והוא הלך לחפש כמה שיובילו אותו
היד.
13:12 ואז האמין הסגן, בראותו את הנעשה, ונדהם
בתורת ה\'.
13:13 כעת, כאשר פול והחברה שלו השתחררו מפאפוס, הם הגיעו לפרגה פנימה
פמפיליה: ויוחנן הסתלק מהם חזר לירושלים.
13:14 אבל בצאתם מפרגה באו לאנטיוכיה בפיסידיה ו
נכנס לבית הכנסת ביום השבת, וישב.
13:15 ואחרי קריאת התורה והנביאים שרי ה\'
שלח אליהם בית הכנסת לאמר, אנשים ואחים, אם יש לכם
דבר חיזוק לעם, אמור הלאה.
13:16 ואז קם פאולוס, וסימן בידו ואמר, אנשי ישראל ו
יראי אלוהים, תנו קהל.
13:17 בחר אלהי עם ישראל הזה את אבותינו ורומם את
אנשים כאשר ישבו כזרים בארץ מצרים, ועם א
זרוע גבוהה הוציאה אותם ממנו.
13:18 ובערך ארבעים שנה סבל את גיניהם ב
מִדבָּר.
13:19 וכאשר השמיד שבעה גוים בארץ חנען, הוא
חילקו להם את אדמתם בגורל.
13:20 ואחרי זה נתן להם שופטים בערך ארבע מאות
וחמישים שנה, עד שמואל הנביא.
13:21 ואחרי כן ביקשו מלך ויתן להם אלהים את שאול הבן
מצי, איש משבט בנימין, בחלוף ארבעים שנה.
13:22 וכשהסיר אותו, הקים להם את דוד להיות להם
מלך; אשר גם הוא העיד ואמר: מצאתי את דוד את
בן ישי איש על לבי אשר ימלא את כל שלי
רָצוֹן.
13:23 מזרע האיש הזה הקים אלהים על-פי הבטחתו לישראל
מושיע, ישוע:
13:24 כאשר יוחנן הטיף לראשונה לפני בואו לטבילת התשובה
לכל עם ישראל.
13:25 וכאשר מילא יוחנן את דרכו, אמר: מי אתם חושבים שאני? אני
לא הוא. וְהִנֵּה, בָּא אֶחָד אַחֲרֵי, שֶׁנִּעֲלֵי רַגְלָיו
אני לא ראוי להפסיד.
13:26 אנשים ואחים, בני צאצא אברהם, וכל מי שביניהם
אתה ירא אלוהים, אליך נשלח דבר הישועה הזאת.
13:27 כי יושבי ירושלים ושריהם כי ידעו
לא אותו, ואף לא את קולות הנביאים הנקראים בכל שבת
יום, הם מילאו אותם בגנותו.
13:28 ואף על פי שלא מצאו בו סיבת מוות, אך חפצו בפילטוס
שצריך להרוג אותו.
13:29 וכאשר קיימו את כל מה שכתוב עליו, לקחו אותו
ירד מן העץ, והניח אותו בקבר.
13:30 אבל אלוהים הקים אותו מן המתים:
13:31 ויראה ימים רבים מהם שעלו עמו מהגליל ועד
ירושלים, שהם עדיו לעם.
13:32 ואנחנו מודיעים לכם בשורות משמחות איך ההבטחה שהייתה
נעשה לאבות,
13:33 אלוהים מילא לנו את בניהם, באשר יש לו
הקים שוב את ישוע; כמו שכתוב גם במזמור השני, אתה
אמן בני, היום ילדתי אותך.
13:34 ובאשר הוא הקים אותו מן המתים, עכשיו לא עוד
חזור אל השחיתות, הוא אמר בצורה זו, אני אתן לך את הבטוח
רחמי דוד.
13:35 על כן אמר גם במזמור אחר לא תסבול את שלך.
הקדוש ברוך הוא לראות שחיתות.
13:36 כי דוד לאחר שעבד את דורו ברצון ה\'
נפל לישון, והושכב אל אבותיו, וראה שחיתות.
13:37 אבל הוא, שאלוהים הקים אותו שוב, לא ראה שחיתות.
13:38 נודע לכם, אנשים ואחים, כי באמצעות האיש הזה
מבשר לכם סליחה על חטאים:
13:39 ועל ידו מוצדקים כל המאמינים מכל הדברים שמהם אתם
לא ניתן היה להצדיק על ידי תורת משה.
13:40 הישמר לך פן יבוא עליך אשר נאמר בה
נביאים;
13:41 הִנֵּה מְבַזְּלִים וּתְפִלָּהִים וְנִגְבָּדִים כִּי מַעֲשֶׂה אֲנִי עוֹשֶׂה בָּכֶם.
ימים, מלאכה שלא תאמינו בה, אף כי יגיד עליה אדם
אליך.
13:42 וכאשר יצאו היהודים מבית הכנסת, התחננו הגויים
שדברים אלו יוטפו להם בשבת הבאה.
13:43 עכשיו כשהקהילה התפרקה, רבים מהיהודים והדתיים
הגיורים הלכו בעקבות פאולוס וברנבס: שדיברו אליהם ושכנעו
שימשיכו בחסדי אלוהים.
13:44 ולמחרת יום השבת התכנסה כמעט כל העיר לשמוע את
מילת אלוהים.
13:45 אבל כאשר ראו היהודים את ההמונים, הם התמלאו קנאה, ו
דיבר נגד הדברים אשר נאמרו על ידי פאולוס, סותרים ו
חילול השם.
13:46 אז עזבו פאולוס וברנבס, ואמרו: הכרחי
דבר אלהים היה צריך להיאמר אליכם תחילה: אבל בראותכם שכתבתם אותו
מכם, ושפטו את עצמכם שאינם ראויים לחיי נצח, הנה, נפנה
לגויים.
13:47 כי כן ציווה אותנו ה\' לאמר נתתי אותך לאור.
של הגויים, שתהיו לישועות עד קצוות
כדור הארץ.
13:48 וכאשר שמעו זאת הגויים, שמחו ופארו את הדבר
של ה\': והאמינו כל אשר נסמכו לחיי נצח.
13:49 ויתפרסם דבר ה\' בכל האזור.
13:50 אבל היהודים עוררו את הנשים האדוקות והמכובדות ואת המפקדים.
אנשי העיר, והקימו רדיפה נגד פאולוס וברנבס, ו
גירשו אותם מהחופים שלהם.
13:51 ויעירו עליהם את עפר רגליהם ובאו אל
איקוניום.
13:52 והתמלאו התלמידים בשמחה וברוח הקודש.