המעשים
12:1 ועתה, בערך באותה שעה, שלח הורדוס המלך את ידיו להכעיס
בטוח מהכנסייה.
12:2 והרג את יעקב אחי יוחנן בחרב.
12:3 ומכיוון שראה שמצא חן בעיני היהודים, המשיך הלאה לקחת
גם פיטר. (אז היו ימי המצות).
12:4 וכאשר תפס אותו, הכניס אותו לכלא ומסר אותו
לארבעה רבעים של חיילים לשמור עליו; מתכוון אחרי חג הפסחא
הוציאו אותו לעם.
12:5 פטרוס הוחזק בכלא, אך התפילה נעשתה ללא הפסקה
של הכנסייה לאלוהים עבורו.
12:6 וכאשר הורדוס היה מביא אותו, באותו לילה שהיה פטרוס
ישן בין שני חיילים קשורים בשני שלשלאות : והשומרים
לפני הדלת שמרה על הכלא.
12:7 והנה מלאך ה\' בא עליו ואור זורחת
הכלא: ויכה את פטרוס בצד והרים אותו לאמר:
קום מהר. והשלשלאות שלו נפלו מידיו.
12:8 וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַמַּלְאָךְ, חֲגֹר אֶתְכֶם וַעֲטֹר אֶת סְנַדְךָ. ו
אז הוא עשה. וַיֹּאמֶר אֵלָיו, הִשְׁלֹךְ אֶת-בְּגָדְךָ עָלֶיךָ, וְהָיָה
עקוב אחריי.
12:9 ויצא וילך אחריו; ולא ידעתי שזה נכון איזה
נעשה על ידי המלאך; אבל חשב שהוא ראה חזון.
12:10 כאשר עברו את המחלקה הראשונה והשנייה, באו אל המחלקה
שער ברזל המוביל אל העיר; שנפתח להם משלו
הסכם: ויצאו ויעברו ברחוב אחד; ו
מיד הלך ממנו המלאך.
12:11 וכשבא פטרוס אל עצמו, אמר: עכשיו אני יודע בוודאות.
כי שלח ה\' את מלאכו, והצילני מיד
של הורדוס, ומכל ציפייה של אנשי היהודים.
12:12 וכאשר בחן את הדבר, בא אל בית מריה
אמו של ג\'ון, ששם משפחתו היה מארק; שם נאספו רבים
יחד מתפללים.
12:13 ובשעה שפטרוס דפק בפתח השער, באה עלמה לשמוע.
בשם רודה.
12:14 וכאשר ידעה את קולו של פטרוס, לא פתחה את השער לשמחה.
אבל רץ פנימה וסיפר איך פטר עמד לפני השער.
12:15 ויאמרו אליה: אתה משוגע. אבל היא כל הזמן אישרה את זה
זה היה אפילו כך. אז אמרו, זה המלאך שלו.
12:16 אבל פטרוס המשיך לדפוק, וכאשר פתחו את הדלת וראו
אותו, הם נדהמו.
12:17 אבל הוא, אותת להם ביד לשתוק, הכריז
להם איך הוציא אותו ה\' מהכלא. והוא אמר,
לך הראה את הדברים האלה ליעקב ולאחים. והוא הלך,
ונכנס למקום אחר.
12:18 עכשיו, ברגע שהיה יום, הייתה סערה לא קטנה בין החיילים.
מה קרה לפיטר.
12:19 וכאשר חיפש אותו הורדוס ולא מצא אותו, בחן את
שומרים, וציווה להרוג אותם. והוא הלך
למטה מיהודה לקיסריה ושם.
12:20 וירע הורדוס מאוד מהם מצור וצידון אבל הם
בא אליו בהסכמה, ולאחר שעשה בלסטוס למלך
קאמר חברם, חפץ בשלום; כי המדינה שלהם הייתה
ניזון מארצו של המלך.
12:21 וביום קצוב ישב הורדוס לבוש בלבוש מלכותי על כסאו.
וַיֹּאמֶר לָהֶם.
12:22 ויצעק העם לאמר קול אל זה ולא.
של גבר.
12:23 ומיד היכה אותו מלאך ה\' כי לא נתן את אלוהים
התהילה: ואכל תולעים, ויתר רוחו.
12:24 אבל דבר אלוהים גדל והתרבה.
12:25 וישו ברנבא ושאול מירושלים, כשמלאו
שירותם, ולקחו איתם את יוחנן, ששם משפחתו היה מארק.