המעשים 5:1 אבל איש אחד בשם חנניה עם ספירא אשתו מכר א רְשׁוּת, 5:2 והשאיר חלק מהמחיר, גם אשתו הייתה מודעת לזה, ו הביא חלק פלוני, והניח אותו לרגלי השליחים. 5:3 אבל פטרוס אמר, חנניה, מדוע מילא השטן את לבך לשקר רוח הקודש, ולשמור חלק ממחיר האדמה? 5:4 בעוד זה נשאר, האם זה לא שלך? ואחרי שנמכר, היה זה לא בכוחך? למה הרתה את הדבר הזה אצלך לֵב? לא שיקרת לבני אדם, אלא לאלוהים. 5:5 וענניה שומע את הדברים האלה נפל ויתר רוח פחד גדול בא על כל השומעים האלה. 5:6 ויקמו הבחורים, פצעו אותו, וישאוו ויקברו אוֹתוֹ. 5:7 וזה היה בערך בשלוש שעות לאחר מכן, כאשר אשתו, לא לדעת מה נעשה, נכנס. 5:8 וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ פֶּטֶר: אָמַר לִי אִם מַכְרָתֶם אֶת הָאָרֶץ בְּכָךְ הַרבֵּה? והיא אמרה, כן, על כל כך הרבה. 5:9 וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ פֶּטֶר: אֵיפֹה הִסְכַּמְּכֶם לפתות את רוח ה\'? הִנֵּה רַגְלֵי הַקָּבָרִים בעלך בפתח, ויוציא אותך החוצה. 5:10 ואז נפלה מיד לרגליו, והשיבה את רוח הרפאים. ויבאו הבחורים ומצאו אותה מתה ונשאו אותה. קברה אותה על ידי בעלה. 5:11 ופחד גדול בא על כל הכנסייה ועל כל מי ששמע את זה דברים. 5:12 וביד השליחים נעשו הרבה אותות ומופתים בקרב האנשים; (וכולם היו באחדות במרפסת שלמה. 5:13 ומהשאר לא העז איש להצטרף אליהם כי אם העם הגדיל אותם. 5:14 והמאמינים נוספו ליהוה עוד יותר, המוני שני אנשים ונשים.) 5:15 עד אשר הוציאו חולים לרחובות והשכיבו אותם על מיטות וספות, שלפחות הצל של פיטר עובר על ידי עלול להאפיל על חלק מהם. 5:16 גם בא המון מן הערים מסביב אל ירושלים, מביאה אנשים חולים, ומי שהציקו לטמאים רוחות: ונרפאו כל אחד. 5:17 ויקם הכהן הגדול וכל אשר עמו (כלומר כת הצדוקים,) והתמלאו זעם, 5:18 ושמו את ידיהם על השליחים וישימו אותם בבית הסוהר. 5:19 אבל מלאך ה\' בלילה פתח את דלתות הכלא והביא הם יצאו ואמרו 5:20 לך עמד ודבר בבית המקדש אל העם את כל דברי זה חַיִים. 5:21 וכאשר שמעו זאת, נכנסו לבית המקדש מוקדם ב בוקר, ולימד. אבל הכהן הגדול בא, והאנשים שהיו עמם אותו, וקראו את המועצה ואת כל הסנאט של הילדים של ישראל, ושלחו לבית הסוהר להביאם. 5:22 אבל כשבאו השוטרים ולא מצאו אותם בבית הסוהר, הם חזר ואמר, 5:23 באומרו, הכלא באמת מצא שאנחנו סגורים בכל ביטחון, והשומרים עומד בחוץ לפני הדלתות: אבל כשפתחנו, לא מצאנו אדם בפנים. 5:24 עתה כאשר הכהן הגדול וראש המקדש והראש כוהנים שמעו את הדברים האלה, הם פקפקו בהם לאן זה יגיע לגדול. 5:25 ויבא אחד ויגיד להם לאמר הנה האנשים אשר הכנסתם כלא עומדים בבית המקדש ומלמדים את העם. 5:26 ואז הלך החובל עם השוטרים והביא אותם החוצה אלימות: כי פחדו מהעם לבל יסקלו אותם. 5:27 והביאו אותם, ישימו אותם לפני המועצה שאל אותם הכהן הגדול, 5:28 לאמר, האם לא ציווינו אתכם, שלא תלמדו בזה שֵׁם? והנה מלאתם את ירושלים בתורתכם ו מתכוון להביא עלינו את דמו של האיש הזה. 5:29 אז ענו פטרוס ושאר השליחים ואמרו: עלינו לציית אלוהים יותר מאשר בני אדם. 5:30 אלהי אבותינו הקים את ישוע, אשר הרגתם ותליתם על א עֵץ. 5:31 אותו רם אלוהים ביד ימינו להיות נסיך ומושיע. למען לתת תשובה לישראל ומחילה על חטאים. 5:32 ואנחנו עדיו לדברים האלה; וכך גם רוח הקודש, אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לַמְצַעִים לוֹ. 5:33 כששמעו זאת, נכרתו בלבם ויעצו להרוג אותם. 5:34 אז עמד שם אחד במועצה, פרושי, ושמו גמליאל, א דוקטור למשפט, בעל מוניטין בקרב כל העם, וציווה לשים את השליחים מעט מקום; 5:35 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שִׁמְרוּ לְךָ מַה מתכוון לעשות כמו לגעת בגברים האלה. 5:36 כי לפני הימים האלה קם תאודס, מתגאה שהוא מישהו; שאליהם חברו מספר אנשים כארבע מאות: מי היה הָרוּג; וְכָל הַכֹּל אֲשֶׁר שָׁמְעוּ לוֹ, פָּזוּרוּ וְהוֹבִיאוּ אֶפֶס. 5:37 אחרי האיש הזה קם יהודה הגלילי בימי המסים ו משך אחריו אנשים רבים: גם הוא נספה; והכל, אפילו כמו רבים כפי שצייתו לו, התפזרו. 5:38 ועתה אני אומר לכם, הימנע מהאנשים האלה ועזבו אותם: כי אם העצה הזו או העבודה הזו תהיה מבני אדם, היא תאבד: 5:39 אבל אם הוא מאלוהים, אינכם יכולים להפילו; לבל תימצא אפילו להילחם נגד אלוהים. 5:40 והסכימו לו, וכאשר קראו את השליחים, ו הכו אותם, ציוו שלא ידברו בשם ישוע, ושחרר אותם. 5:41 וַיֵּסְלוּ מִפְּנֵי הַמּוֹעֵד, יִשְׂמְחִים עַל-פִּי שֶׁהֵם נחשבו ראויים לסבול בושה על שמו. 5:42 ויום יום בבית המקדש ובכל בית לא חדלו מלמד ולהטיף לישוע המשיח.