המעשים
5:1 אבל איש אחד בשם חנניה עם ספירא אשתו מכר א
רְשׁוּת,
5:2 והשאיר חלק מהמחיר, גם אשתו הייתה מודעת לזה, ו
הביא חלק פלוני, והניח אותו לרגלי השליחים.
5:3 אבל פטרוס אמר, חנניה, מדוע מילא השטן את לבך לשקר
רוח הקודש, ולשמור חלק ממחיר האדמה?
5:4 בעוד זה נשאר, האם זה לא שלך? ואחרי שנמכר, היה זה
לא בכוחך? למה הרתה את הדבר הזה אצלך
לֵב? לא שיקרת לבני אדם, אלא לאלוהים.
5:5 וענניה שומע את הדברים האלה נפל ויתר רוח
פחד גדול בא על כל השומעים האלה.
5:6 ויקמו הבחורים, פצעו אותו, וישאוו ויקברו
אוֹתוֹ.
5:7 וזה היה בערך בשלוש שעות לאחר מכן, כאשר אשתו, לא
לדעת מה נעשה, נכנס.
5:8 וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ פֶּטֶר: אָמַר לִי אִם מַכְרָתֶם אֶת הָאָרֶץ בְּכָךְ
הַרבֵּה? והיא אמרה, כן, על כל כך הרבה.
5:9 וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ פֶּטֶר: אֵיפֹה הִסְכַּמְּכֶם
לפתות את רוח ה\'? הִנֵּה רַגְלֵי הַקָּבָרִים
בעלך בפתח, ויוציא אותך החוצה.
5:10 ואז נפלה מיד לרגליו, והשיבה את רוח הרפאים.
ויבאו הבחורים ומצאו אותה מתה ונשאו אותה.
קברה אותה על ידי בעלה.
5:11 ופחד גדול בא על כל הכנסייה ועל כל מי ששמע את זה
דברים.
5:12 וביד השליחים נעשו הרבה אותות ומופתים
בקרב האנשים; (וכולם היו באחדות במרפסת שלמה.
5:13 ומהשאר לא העז איש להצטרף אליהם כי אם העם
הגדיל אותם.
5:14 והמאמינים נוספו ליהוה עוד יותר, המוני שני אנשים
ונשים.)
5:15 עד אשר הוציאו חולים לרחובות והשכיבו
אותם על מיטות וספות, שלפחות הצל של פיטר עובר
על ידי עלול להאפיל על חלק מהם.
5:16 גם בא המון מן הערים מסביב אל
ירושלים, מביאה אנשים חולים, ומי שהציקו לטמאים
רוחות: ונרפאו כל אחד.
5:17 ויקם הכהן הגדול וכל אשר עמו (כלומר
כת הצדוקים,) והתמלאו זעם,
5:18 ושמו את ידיהם על השליחים וישימו אותם בבית הסוהר.
5:19 אבל מלאך ה\' בלילה פתח את דלתות הכלא והביא
הם יצאו ואמרו
5:20 לך עמד ודבר בבית המקדש אל העם את כל דברי זה
חַיִים.
5:21 וכאשר שמעו זאת, נכנסו לבית המקדש מוקדם ב
בוקר, ולימד. אבל הכהן הגדול בא, והאנשים שהיו עמם
אותו, וקראו את המועצה ואת כל הסנאט של הילדים
של ישראל, ושלחו לבית הסוהר להביאם.
5:22 אבל כשבאו השוטרים ולא מצאו אותם בבית הסוהר, הם
חזר ואמר,
5:23 באומרו, הכלא באמת מצא שאנחנו סגורים בכל ביטחון, והשומרים
עומד בחוץ לפני הדלתות: אבל כשפתחנו, לא מצאנו
אדם בפנים.
5:24 עתה כאשר הכהן הגדול וראש המקדש והראש
כוהנים שמעו את הדברים האלה, הם פקפקו בהם לאן זה יגיע
לגדול.
5:25 ויבא אחד ויגיד להם לאמר הנה האנשים אשר הכנסתם
כלא עומדים בבית המקדש ומלמדים את העם.
5:26 ואז הלך החובל עם השוטרים והביא אותם החוצה
אלימות: כי פחדו מהעם לבל יסקלו אותם.
5:27 והביאו אותם, ישימו אותם לפני המועצה
שאל אותם הכהן הגדול,
5:28 לאמר, האם לא ציווינו אתכם, שלא תלמדו בזה
שֵׁם? והנה מלאתם את ירושלים בתורתכם ו
מתכוון להביא עלינו את דמו של האיש הזה.
5:29 אז ענו פטרוס ושאר השליחים ואמרו: עלינו לציית
אלוהים יותר מאשר בני אדם.
5:30 אלהי אבותינו הקים את ישוע, אשר הרגתם ותליתם על א
עֵץ.
5:31 אותו רם אלוהים ביד ימינו להיות נסיך ומושיע.
למען לתת תשובה לישראל ומחילה על חטאים.
5:32 ואנחנו עדיו לדברים האלה; וכך גם רוח הקודש,
אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לַמְצַעִים לוֹ.
5:33 כששמעו זאת, נכרתו בלבם ויעצו
להרוג אותם.
5:34 אז עמד שם אחד במועצה, פרושי, ושמו גמליאל, א
דוקטור למשפט, בעל מוניטין בקרב כל העם, וציווה
לשים את השליחים מעט מקום;
5:35 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שִׁמְרוּ לְךָ מַה
מתכוון לעשות כמו לגעת בגברים האלה.
5:36 כי לפני הימים האלה קם תאודס, מתגאה שהוא מישהו;
שאליהם חברו מספר אנשים כארבע מאות: מי היה
הָרוּג; וְכָל הַכֹּל אֲשֶׁר שָׁמְעוּ לוֹ, פָּזוּרוּ וְהוֹבִיאוּ
אֶפֶס.
5:37 אחרי האיש הזה קם יהודה הגלילי בימי המסים ו
משך אחריו אנשים רבים: גם הוא נספה; והכל, אפילו כמו רבים
כפי שצייתו לו, התפזרו.
5:38 ועתה אני אומר לכם, הימנע מהאנשים האלה ועזבו אותם: כי
אם העצה הזו או העבודה הזו תהיה מבני אדם, היא תאבד:
5:39 אבל אם הוא מאלוהים, אינכם יכולים להפילו; לבל תימצא אפילו
להילחם נגד אלוהים.
5:40 והסכימו לו, וכאשר קראו את השליחים, ו
הכו אותם, ציוו שלא ידברו בשם
ישוע, ושחרר אותם.
5:41 וַיֵּסְלוּ מִפְּנֵי הַמּוֹעֵד, יִשְׂמְחִים עַל-פִּי שֶׁהֵם
נחשבו ראויים לסבול בושה על שמו.
5:42 ויום יום בבית המקדש ובכל בית לא חדלו מלמד
ולהטיף לישוע המשיח.