המעשים
4:1 ואשר דברו אל העם הכהנים וראש העם
המקדש, והצדוקים, באו עליהם,
4:2 מתאבל על שהם לימדו את האנשים והטיפו דרך ישוע
את תחיית המתים.
4:3 ושמו עליהם ידיים ויחזיקו אותם עד למחרת כי
עכשיו היה ערב.
4:4 האמינו רבים מהשומעים את הדבר; והמספר של
האנשים היו כחמשת אלפים.
4:5 ויהי למחרת ושריהם וזקניהם
סופרים,
4:6 ואנס הכהן הגדול, וכיפא, ויוחנן, ואלכסנדר, וכמו
רבים ממשפחתו של הכהן הגדול, נאספו יחדיו
בירושלים.
4:7 וישימו אותם בתוכו ושאלו באיזה כוח או
באיזה שם, עשית את זה?
4:8 ויאמר אליהם פטרוס, מלא רוח הקודש, שרי הקודש.
אנשים וזקני ישראל,
4:9 אם נבחן היום את המעשה הטוב שנעשה לאדם חסר הכוח, על ידי
מה אומר שהוא נעשה שלם;
4:10 נודע לכולכם ולכל עם ישראל כי על ידי ה
שמו של ישוע המשיח מנצרת, אותו צלבתם, אותו הקים אלוהים
מן המתים אף על ידו עומד האיש הזה כאן לפניכם שלם.
4:11 זו היא האבן אשר הושחתה מכם הבונים, שהיא
להפוך לראש הפינה.
4:12 וכן אין ישועה באף אחר כי אין שם אחר
תחת השמים שניתן בין בני האדם, שבאמצעותו עלינו להיוושע.
4:13 עתה, כאשר ראו את העוז של פטרוס ויוחנן, וראו זאת
הם היו אנשים לא מלומדים ובורים, הם התפעלו; והם לקחו
לדעת אותם, שהם היו עם ישוע.
4:14 והנה האיש הנרפא עומד עמם, יכלו
לא אומר שום דבר נגד זה.
4:15 אך כאשר צוו אותם לצאת מן המועצה, הם
שנקבעו בינם לבין עצמם,
4:16 לאמר מה נעשה לאישים האלה? על זה אכן נס ראוי לציון
נעשה על ידם גלוי לכל יושבי ירושלים;
ואיננו יכולים להכחיש זאת.
4:17 אבל שלא יתפשט עוד יותר בין העם, הבה נאיים בחומרה
אותם, שהם לא מדברים מעתה ואילך לאיש בשם הזה.
4:18 וַיִּקְרָאוּ לָהֶם וַיִּצְוָה אוֹתָם לֹא לְדַבֵּר וְלֹא לָמד
בשם ישו.
4:19 אבל פטרוס ויוחנן ענו ואמרו להם: אם זה ישר בפנים
מראה אלוהים לשמוע אתכם יותר מאשר לאלוהים, שפטו.
4:20 כי איננו יכולים אלא לדבר את הדברים אשר ראינו ושמענו.
4:21 אז כשהם איימו עליהם עוד יותר, הם שחררו אותם ומצאו
שום דבר איך יוכלו להעניש אותם, בגלל העם: לכל בני האדם
האדיר את אלוהים על מה שנעשה.
4:22 כי האיש היה מעל בן ארבעים שנה, אשר עליו נס רפואה
הוצג.
4:23 והשתחררו, הלכו אל חבורתם ודיווחו את כל זה
אמרו אליהם ראשי הכהנים והזקנים.
4:24 וכאשר שמעו זאת, הרימו קולם אל ה\' באחד
הסכים, ואמר, אדוני אתה האלוהים אשר ברא את השמים ואת הארץ.
והים וכל אשר בהם:
4:25 מי אמר בפי עבדך דוד למה עשו הגויים
זעם, והאנשים מדמיינים דברים שווא?
4:26 קמו מלכי הארץ והשליטים נאספו
נגד ה\' ונגד המשיח שלו.
4:27 כי אמת על ישוע ילדך הקדוש אשר משחת.
גם הורדוס, וגם פונטיוס פילטוס, עם הגויים, ואנשי
ישראל, נאספו יחד,
4:28 כי לעשות כל אשר קבעו ידך ועצתך לפני כן
בוצע.
4:29 ועתה, אדוני, הנה איומים שלהם והעניק לעבדיך.
שבכל אומץ ידברו את דברך,
4:30 על ידי הושטת ידך לרפא; וכי יתכן שאותות ומופתים
ייעשה בשם ילדך הקדוש ישוע.
4:31 וכאשר התפללו, נזדעזע המקום אשר נאספו בו
יַחַד; וכולם התמלאו ברוח הקודש, והם דברו
דבר אלוהים בעוז.
4:32 והמון המאמינים היו לב אחד ואחד
נפש: אף אחד מהם לא אמר את הדברים אשר הוא
הדיבוק היה שלו; אבל היו להם כל הדברים משותפים.
4:33 ובכוח רב נתן לשליחים עדות על תחיית המתים של
האדון ישוע: וחסד גדול היה על כולם.
4:34 ולא היה בם איש חסר כי רבים אשר היו
בעלי קרקעות או בתים מכרו אותם, והביאו את המחירים של ה
דברים שנמכרו,
4:35 והניחו אותם לרגלי השליחים ותחלקו
כל אדם לפי הצורך.
4:36 ויהושע אשר על ידי השליחים נקרא ברנבא (שהוא
פירש, בן הנחמה,) לוי, ומארץ
קַפרִיסִין,
4:37 היה לו אדמה, מכר אותה, והביא את הכסף, והניח אותו ב-
רגלי שליחים.