המעשים
2:1 וכאשר הגיע יום חג השבועות במלואו, כולם היו עם אחד
הסכמה במקום אחד.
2:2 ופתאום נשמע קול מן השמים כמו רוח חזקה דוהרת
ומילא את כל הבית אשר ישבו בו.
2:3 וַיִּרְאוּ לָהֶם לְשׁוֹנִים מְשֻׁבִּים כַּאש, וַיִּשְׁבָּה
על כל אחד מהם.
2:4 וכולם התמלאו ברוח הקודש והתחילו לדבר
לשונות אחרות, כפי שהרוח נתנה להם אמירה.
2:5 והיו יושבים בירושלים יהודים, אנשים אדוקים, מכל אחד
אומה מתחת לשמים.
2:6 ועתה כאשר נשמע הדבר בחוץ לארץ, התקבצו ההמון והיו
נבוך, כי איש שמע אותם מדברים בלשונו.
2:7 וכולם נדהמו והתפלאו ואמרו איש אל רעהו הנה.
האין כל אלה המדברים גלילים?
2:8 וכיצד שומעים אנו איש בלשונו אשר נולדנו בה?
2:9 הפרתים והמדים והאלמים והיושבים במסופוטמיה
ביהודה ובקפדוקיה, בפונטוס ובאסיה,
2:10 פריגיה ופמפיליה במצרים ובחלקי לוב בערך
סירנה וזרים ברומא, יהודים ומתגיירים,
2:11 כרתים וערבים, אנחנו כן שומעים אותם מדברים בלשוננו את הנפלא
מעשי אלוהים.
2:12 וכולם נדהמו והיו בספק ואמרו איש אל רעהו מה
מתכוון לזה?
2:13 אמרו אחרים בלעג: האנשים האלה מלאים יין חדש.
2:14 אבל פטרוס קם עם אחד-עשר, הרים את קולו ואמר
להם, אנשי יהודה וכל יושבי ירושלים, יהיה זה
נודע לכם, ושמעו לדברי:
2:15 כי אלה אינם שיכורים, כפי שאתם חושבים, כיון שהוא רק השלישי
שעה ביום.
2:16 אבל זה מה שנאמר על ידי יואל הנביא;
2:17 ויהי באחרית הימים נאום אלהים אשפוך
מרוחי על כל בשר: ובניכם ובנותיכם
התנבא, ונעריך יראו חזיונות, וזקניך יראו
חלומות חלומות:
2:18 ועל עבדי ועל שפחותי אשפוך בימים ההם
של הרוח שלי; ויתנבאו:
2:19 ואראה נפלאות בשמים ממעל ואותות בארץ למטה;
דם ואש ואדי עשן:
2:20 השמש תהפוך לחושך, והירח לדם, לפני כן
יום ה\' הגדול והמוכר ההוא יבוא:
2:21 ויהי כי כל אשר יקרא בשם ה\'
האדון ייוושע.
2:22 אנשי ישראל שמעו את הדברים האלה; ישו מנצרת, אדם שאושר
ה\' בקרבכם בניסים ובמופתים ובאותות, אשר עשה ה' על ידו
בתוככם, כידוע גם אתם עצמכם:
2:23 אותו, נמסר על ידי העצה הנחושה והידע המוקדם של
אלוהים, לקחתם, ובידי רשעים צלבתם והרגתם:
2:24 את אשר הקים אלוהים לאחר שחרור כאבי המוות כי הוא
לא היה אפשרי שיחזיקו בו.
2:25 כִּי דָוִד מְדַבֵּר עָלָיו, חָזִיתִי יְהוָה תָּמִיד לִפְנֵי
פרצוף, כי הוא על יד ימינו, שלא אתזעזע:
2:26 על כן שמח לבי ושמחה לשוני; יתר על כן גם שלי
בשר ינוח בתקווה:
2:27 כי לא תעזוב את נפשי בגיהנום ולא תסבול
קדושך לראות שחיתות.
2:28 הכרת לי דרכי חיים; אתה תמלא אותי
שמחה עם פניך.
2:29 אנשים ואחים, הרשו לי לדבר אליכם בחופשיות על דוד האב.
שהוא גם מת וגם קבור, וקברו איתנו לזה
יְוֹם.
2:30 על כן בהיותו נביא ויודעים כי נשבע אלוהים בשבועה
לו, זה של פרי חלציו, לפי הבשר, היה
להעלות את המשיח לשבת על כסאו;
2:31 הוא ראה את זה קודם דיבר על תחיית המשיח, כי נשמתו
לא נשאר בגיהנום, וגם בשרו לא ראה שחיתות.
2:32 את ישוע הזה הקים אלוהים, שכולנו עדים לו.
2:33 לכן היות ביד ימינו של אלוהים מרומם וקיבל ממנו
האב את הבטחת רוח הקודש, הוא הוציא את זה, אשר
אתם עכשיו רואים ושומעים.
2:34 כי דוד לא עלה השמימה, אלא הוא אומר את עצמו
אָמַר אֲדֹנָי אֶל אֲדֹנִי, שַׁבְתָּ עַל יְמִינִי.
2:35 עד שאעשה את אויביך להדום.
2:36 על כן ידעו כל בית ישראל כי עשה אלהים
אותו ישוע, אשר צלבתם, גם אדון וגם המשיח.
2:37 עתה כששמעו זאת, ננעצו בלבם ואמרו
לפטרוס ולשאר השליחים, אנשים ואחים, מה יהיה
אנחנו עושים?
2:38 ואז אמר להם פטרוס: חזרו בתשובה והיטבלו כל אחד מכם בפנים
שמו של ישוע המשיח למחילה על חטאים, ותקבלו
מתנת רוח הקודש.
2:39 כי ההבטחה היא לכם ולילדיכם ולכל היש
מרחוק, לכל אשר יקרא יהוה אלוהינו.
2:40 ובדברים רבים אחרים העיד והמריץ לאמר הציל
את עצמכם מהדור הלא-נכון הזה.
2:41 ואז קיבלו את דברו בשמחה הוטבלו, ובאותו היום
נוספו עליהם כשלושת אלפים נפש.
2:42 והם המשיכו בדבקות בתורת השליחים ובחברת השליחים.
ובשבירת הלחם ובתפילות.
2:43 ופחד בא על כל נפש והרבה נפלאות ואותות נעשו על ידי
השליחים.
2:44 וכל המאמינים יחדיו והכל משותף;
2:45 ומכר את רכושם ואת רכושם וחילק אותם לכל האנשים, כמו
לכל גבר היה צורך.
2:46 והם המשיכו יום יום באחדות במקדש ונשברו
לחם מבית לבית, אכלו את בשרם בשמחה ו
רווקות הלב,
2:47 משבחים את אלוהים ונותנים חסד עם כל העם. וה\' הוסיף
לכנסייה מדי יום כמו שצריך להציל.