המעשים 2:1 וכאשר הגיע יום חג השבועות במלואו, כולם היו עם אחד הסכמה במקום אחד. 2:2 ופתאום נשמע קול מן השמים כמו רוח חזקה דוהרת ומילא את כל הבית אשר ישבו בו. 2:3 וַיִּרְאוּ לָהֶם לְשׁוֹנִים מְשֻׁבִּים כַּאש, וַיִּשְׁבָּה על כל אחד מהם. 2:4 וכולם התמלאו ברוח הקודש והתחילו לדבר לשונות אחרות, כפי שהרוח נתנה להם אמירה. 2:5 והיו יושבים בירושלים יהודים, אנשים אדוקים, מכל אחד אומה מתחת לשמים. 2:6 ועתה כאשר נשמע הדבר בחוץ לארץ, התקבצו ההמון והיו נבוך, כי איש שמע אותם מדברים בלשונו. 2:7 וכולם נדהמו והתפלאו ואמרו איש אל רעהו הנה. האין כל אלה המדברים גלילים? 2:8 וכיצד שומעים אנו איש בלשונו אשר נולדנו בה? 2:9 הפרתים והמדים והאלמים והיושבים במסופוטמיה ביהודה ובקפדוקיה, בפונטוס ובאסיה, 2:10 פריגיה ופמפיליה במצרים ובחלקי לוב בערך סירנה וזרים ברומא, יהודים ומתגיירים, 2:11 כרתים וערבים, אנחנו כן שומעים אותם מדברים בלשוננו את הנפלא מעשי אלוהים. 2:12 וכולם נדהמו והיו בספק ואמרו איש אל רעהו מה מתכוון לזה? 2:13 אמרו אחרים בלעג: האנשים האלה מלאים יין חדש. 2:14 אבל פטרוס קם עם אחד-עשר, הרים את קולו ואמר להם, אנשי יהודה וכל יושבי ירושלים, יהיה זה נודע לכם, ושמעו לדברי: 2:15 כי אלה אינם שיכורים, כפי שאתם חושבים, כיון שהוא רק השלישי שעה ביום. 2:16 אבל זה מה שנאמר על ידי יואל הנביא; 2:17 ויהי באחרית הימים נאום אלהים אשפוך מרוחי על כל בשר: ובניכם ובנותיכם התנבא, ונעריך יראו חזיונות, וזקניך יראו חלומות חלומות: 2:18 ועל עבדי ועל שפחותי אשפוך בימים ההם של הרוח שלי; ויתנבאו: 2:19 ואראה נפלאות בשמים ממעל ואותות בארץ למטה; דם ואש ואדי עשן: 2:20 השמש תהפוך לחושך, והירח לדם, לפני כן יום ה\' הגדול והמוכר ההוא יבוא: 2:21 ויהי כי כל אשר יקרא בשם ה\' האדון ייוושע. 2:22 אנשי ישראל שמעו את הדברים האלה; ישו מנצרת, אדם שאושר ה\' בקרבכם בניסים ובמופתים ובאותות, אשר עשה ה' על ידו בתוככם, כידוע גם אתם עצמכם: 2:23 אותו, נמסר על ידי העצה הנחושה והידע המוקדם של אלוהים, לקחתם, ובידי רשעים צלבתם והרגתם: 2:24 את אשר הקים אלוהים לאחר שחרור כאבי המוות כי הוא לא היה אפשרי שיחזיקו בו. 2:25 כִּי דָוִד מְדַבֵּר עָלָיו, חָזִיתִי יְהוָה תָּמִיד לִפְנֵי פרצוף, כי הוא על יד ימינו, שלא אתזעזע: 2:26 על כן שמח לבי ושמחה לשוני; יתר על כן גם שלי בשר ינוח בתקווה: 2:27 כי לא תעזוב את נפשי בגיהנום ולא תסבול קדושך לראות שחיתות. 2:28 הכרת לי דרכי חיים; אתה תמלא אותי שמחה עם פניך. 2:29 אנשים ואחים, הרשו לי לדבר אליכם בחופשיות על דוד האב. שהוא גם מת וגם קבור, וקברו איתנו לזה יְוֹם. 2:30 על כן בהיותו נביא ויודעים כי נשבע אלוהים בשבועה לו, זה של פרי חלציו, לפי הבשר, היה להעלות את המשיח לשבת על כסאו; 2:31 הוא ראה את זה קודם דיבר על תחיית המשיח, כי נשמתו לא נשאר בגיהנום, וגם בשרו לא ראה שחיתות. 2:32 את ישוע הזה הקים אלוהים, שכולנו עדים לו. 2:33 לכן היות ביד ימינו של אלוהים מרומם וקיבל ממנו האב את הבטחת רוח הקודש, הוא הוציא את זה, אשר אתם עכשיו רואים ושומעים. 2:34 כי דוד לא עלה השמימה, אלא הוא אומר את עצמו אָמַר אֲדֹנָי אֶל אֲדֹנִי, שַׁבְתָּ עַל יְמִינִי. 2:35 עד שאעשה את אויביך להדום. 2:36 על כן ידעו כל בית ישראל כי עשה אלהים אותו ישוע, אשר צלבתם, גם אדון וגם המשיח. 2:37 עתה כששמעו זאת, ננעצו בלבם ואמרו לפטרוס ולשאר השליחים, אנשים ואחים, מה יהיה אנחנו עושים? 2:38 ואז אמר להם פטרוס: חזרו בתשובה והיטבלו כל אחד מכם בפנים שמו של ישוע המשיח למחילה על חטאים, ותקבלו מתנת רוח הקודש. 2:39 כי ההבטחה היא לכם ולילדיכם ולכל היש מרחוק, לכל אשר יקרא יהוה אלוהינו. 2:40 ובדברים רבים אחרים העיד והמריץ לאמר הציל את עצמכם מהדור הלא-נכון הזה. 2:41 ואז קיבלו את דברו בשמחה הוטבלו, ובאותו היום נוספו עליהם כשלושת אלפים נפש. 2:42 והם המשיכו בדבקות בתורת השליחים ובחברת השליחים. ובשבירת הלחם ובתפילות. 2:43 ופחד בא על כל נפש והרבה נפלאות ואותות נעשו על ידי השליחים. 2:44 וכל המאמינים יחדיו והכל משותף; 2:45 ומכר את רכושם ואת רכושם וחילק אותם לכל האנשים, כמו לכל גבר היה צורך. 2:46 והם המשיכו יום יום באחדות במקדש ונשברו לחם מבית לבית, אכלו את בשרם בשמחה ו רווקות הלב, 2:47 משבחים את אלוהים ונותנים חסד עם כל העם. וה\' הוסיף לכנסייה מדי יום כמו שצריך להציל.