2 שמואל
יט,1 ויאמר ליואב הנה המלך בוכה ומתאבל על אבשלום.
יט,ב והפך הניצחון ביום ההוא לאבל לכל העם.
כי שמעו העם אומרים ביום ההוא איך צער המלך על בנו.
יט,ג וַיִּקְחוּ אוֹתָם הָעָם בְּגַחְבּוֹת הַיּוֹם הַהוּא לַעִיר כְּעָם
להתבייש להתגנב כשהם בורחים בקרב.
יט,4 וְהַמֶּלֶךְ כָּסָה פָּנָיו, וַיִּקְרָא הַמֶּלֶךְ בְּקוֹל גָּדוֹל, הוֹ
בני אבשלום, אבשלום, בני, בני!
יט,5 וַיָּבֹא יוֹאָב בַּבַּיִת אֶל-הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר: אַתָּה בּוֹשֶׁת
היום את פני כל עבדיך אשר הושיעו היום הזה
חיים, וחיי בניך ובנותיך, וחיי
נשותיך, וחיי פילגשים;
יט:6 באשר אתה אוהב את אויביך ושונא את חבריך. כי יש לך
הכריז היום הזה, כי אינך רואה לא נסיכים ולא עבדים: כי
היום אני רואה, כי אילו חי אבשלום, וכל המתנו זה
יום, אז זה שימח אותך היטב.
יט,7 עַתָּה קוּם, צֵא וּדְבַר בְּנַחֲמָה אֶל עֲבָדֶיךָ.
כִּי נִשְׁבַּע בְּיְהוָה, אִם לֹא תֵצֵא, לֹא יִהְיֶה
עמך הלילה הזה: ויהיה לך גרוע מכל הרע
שפקד אותך מנעוריך ועד עתה.
19:8 ויקם המלך וישב בשער. והם סיפרו לכל
אנשים לאמר הנה המלך יושב בשער. וכל ה
באו אנשים לפני המלך: כי ברח ישראל איש אל אהלו.
יט,ט וְכָל-הָעָם מְרִיבִים, בְּכָל-שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל.
לאמר, המלך הושיענו מיד אויבינו, והוא
הצילנו מיד פלשתים; ועכשיו הוא נמלט החוצה
של הארץ לאבשלום.
19:10 ואבשלום אשר משחנו עלינו מת במלחמה. עכשיו לכן
לָמָּה לֹא תִדְבְּרוּ דָּבָר שֶׁל הַשֵּׁב אֶת הַמֶּלֶךְ?
19:11 וישלח דוד המלך אל צדוק ואל אביתר הכהנים לאמר דבר.
לזקני יהודה לאמר למה אתם האחרונים להביא את המלך
לחזור לבית שלו? בראותו את נאום כל ישראל בא אל המלך
אפילו לביתו.
19:12 אחי אתם, עצמותי ובשרי אתם, על כן אתם.
האחרון להחזיר את המלך?
19:13 ואמרתם לעמאשא האין אתה מעצמי ומבשרי? אלוהים יעשה זאת
לי, ועוד, אם לא תהיה שר הצבא לפני
תמיד בחדרו של יואב.
19:14 והרכין את לב כל אנשי יהודה כלב אחד
איש; וַיִּשְׁלַח אֶת הַדָּבָר הַזֹּאת אֶל הַמֶּלֶךְ, שָׁבוּ אַתָּה וְכָל שְׁכֶיךָ
משרתים.
19:15 ושב המלך ויבוא הירדן. ויבוא יהודה אל-גלגל, אל
לך לפגוש את המלך, לנהל את המלך על הירדן.
19:16 ותמהר שמעי בן גרא הבנימי אשר מבחורים.
וירד עם אנשי יהודה לקראת המלך דוד.
19:17 והיו אלף איש מבנימין עמו וציבא העבד
מבית שאול וחמשה עשר בניו ועשרים עבדיו עמם
אוֹתוֹ; ויעברו את הירדן לפני המלך.
19:18 ויעבור סירת מעבורת להעביר את בית המלך, ו
לעשות מה שהוא חשב טוב. וַיִּפֹּל שְׁמִיעִי בֶּן-גֵרָא, לְפָנָה
המלך, בבואו על-הירדן;
19:19 ויאמר אל המלך אל יזקוף לי אדוני עוון,
האם אתה זכר את אשר עשה עבדך בצורה מעוותת ביום שלי
אדון המלך יצא מירושלים למען יקח אותה המלך לשלו
לֵב.
19:20 כי ידע עבדך כי חטאתי על כן הנה אני.
בוא הראשון היום הזה מכל בית יוסף לרדת לקראתי
אדון המלך.
19:21 ויען אבישי בן צרויה ואמר: לא יהיה שמעי.
למות על זה כי קילל את משחי ה\'?
19:22 וַיֹּאמֶר דָּוִד מַה לִי אֶתְכֶם בְּנֵי צְרוּיָה.
האם היום הזה יהיה לי אויבים? האם ישימו אדם אליו
מוות היום בישראל? כִּי לֹא יָדַעְתִּי כִּי הנני מלך היום הזה
ישראל?
19:23 על כן אמר המלך לשמעי לא תמות. והמלך
נשבע לו.
19:24 וירד מפיבושת בן שאול לקראת המלך ויהיה
לא הלביש את רגליו, ולא גזז את זקנו, ולא כיבס את בגדיו,
מיום הסתלקות המלך עד יום שבו חזר בשלום.
19:25 ויהי בבואו לירושלים לקראת המלך.
וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַמֶּלֶךְ, לָמָּה לֹא הָלַכְתָּ אִתִּי.
מפיבושת?
19:26 וענה אדוני המלך עבדי רימה אותי כי שלך.
אָמַר עַבְדָּה, אֲשֶׁר אָכַל לִי חֲמוֹר, וְאֶרכב עָלָיו וּלְךָ
למלך; כי עבדך צולע.
19:27 והשמיץ את עבדך אל אדוני המלך; אבל אדוני ה
המלך הוא כמלאך אלהים: על כן עשה מה שטוב בעיניך.
19:28 כי כל בית אבי לא היו אלא מתים לפני אדוני המלך.
וַאֲפִלּוּ הַשַּׁבְתָּ אֶת עַבְדְּךָ בַּאֲכָלִים אֶת אֶת עַבְדְּךָ
שולחן. איזו זכות יש לי עוד לצעוק אל המלך?
19:29 ויאמר אליו המלך למה אתה מדבר עוד מדבריך? אני
אמרו, אתה וציבא מחלקים את הארץ.
19:30 ויאמר מפיבושת אל המלך כן יקח הכל כיון
אדני המלך חזר בשלום אל ביתו.
19:31 וירד ברזילי הגלעד מרוגלים ויעבור את הירדן
עם המלך, להעבירו על הירדן.
19:32 והיה ברזילי איש מבוגר מאוד, בן שמונים שנה, והיה לו.
סיפק את מלך המזונות בעודו שוכב במחניים; כי הוא היה א
איש גדול מאוד.
19:33 ויאמר המלך אל ברזילי בוא אתה איתי ואעשה
האכיל אותך איתי בירושלים.
19:34 ויאמר ברזילי אל המלך עד מתי עוד אשאר לחיות.
לעלות עם המלך לירושלים?
19:35 אני היום בן שבעים שנה ואני יכול להבחין בין טוב לבין
רשע? האם עבדך יכול לטעום את מה שאני אוכל או את מה שאני שותה? האם אני יכול לשמוע כל
יותר קולם של גברים שרים ושל נשים מזמרות? על כן אז צריך
עוד יהיה עבדך נטל לאדוני המלך?
19:36 עבדך ילך מעט על הירדן עם המלך: ולמה
האם המלך צריך לגמול לי בשכר כזה?
19:37 יחזור נא עבדך למען אמות בשלי.
עיר משלו, ויקברו ליד הקבר של אבי ושל אמי. אבל
הִנֵּה עַבְדְּךָ חִמָּם; יעבור עם אדוני המלך; ו
עשה לו מה שייראה לך טוב.
19:38 וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ חִמָּם יַעֲבֹר אִתִּי וְאֶעֱשֶׂה
את אשר יראה לך טוב: וכל אשר תעשה
תדרוש ממני, את זה אעשה לך.
19:39 וכל העם עבר את הירדן. וכשבא המלך,
נשק המלך את ברזילי, ובירך אותו; ושב אל שלו
מקום.
19:40 וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ אֶל-גִּלְגַל וַיֵּלֶךְ חִמָּם עִמּוֹ וְהַכֹּל
בני יהודה ניהלו את המלך, וגם חצי מהעם של
ישראל.
19:41 והנה כל אנשי ישראל באו אל המלך ויאמרו אל ה\'
מלך, למה גנבו אותך אחינו אנשי יהודה, ועשו
הביאו את המלך ואת ביתו ואת כל אנשי דוד עמו
יַרדֵן?
19:42 ויענו כל אנשי יהודה את אנשי ישראל כי הוא המלך
קרובים אלינו: למה תכעסו על העניין הזה? יש לנו
נאכל בכל מחיר המלך? או האם נתן לנו מתנה כלשהי?
19:43 ויענו אנשי ישראל את אנשי יהודה ויאמרו יש לנו עשרה
חלקים במלך, וכן יש לנו יותר זכות בדוד ממך: למה
אז בזלת אותנו, שלא תיכנס עצתנו תחילה
להחזיר את המלך שלנו? וְדִבְרֵי בְּנֵי יְהוּדָה הָיוּ עֹזִים
מאשר דברי אנשי ישראל.