2 שמואל
יז:1 וַיֹּאמֶר אֲחִיתוֹפֶל אֶל אַבְשָׁלוֹם, אֲנִי בּוֹחֵר עַתָּה שְׁנֵים עָשָׂר
אלף איש, ואקום וארדוף אחרי דוד הלילה הזה.
יז:ב ואבוא עליו בעודו עייף וחלש ידיים וארצה
יפחדו: וכל-העם אשר עמו יברח; ואני
יכה את המלך רק:
17:3 והשבתי את כל העם אליך את האיש אשר אתה
המחפש הוא כאילו חזרו כולם: כך יהיו כל העם בשלום.
יז,ד וַיַּעַן הַדָּבָר אֶת-אַבְשָׁלוֹם וְאֶת-כָּל-זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל.
17:5 וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם קָרָא גַּם אֶת חוּשִי הָאַרְכִי וְנִשְׁמַע
כמו כן מה שהוא אומר.
17:6 וכאשר בא חושי אל אבשלום, דיבר אליו אבשלום לאמר.
כך דבר אחיתופל: האם נעשה אחר דברו?
אם לא; דבר אתה.
יז:7 ויאמר חושי אל אבשלום העצה אשר נתן אחיתופל היא.
לא טוב בזמן הזה.
יז:8 כי, אמר חושי, אתה יודע את אביך ואת אנשיו כי הם
גִּבּוֹרִים, וְנִשְׁחֲקוּ בְּמִשְׁחָתָם, כְּדוֹב שֶׁגּוֹזֵל מִמֶּנָּה
גורים בשדה: ואביך איש מלחמה ולא ילנה
עם האנשים.
יז:9 הִנֵּה הוּא נִסְתָּר עַתָּה בַּבּוֹר אֵיזֶה אוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר וְיָצָא
יתקיים, כאשר חלק מהם יופלו בהתחלה, זה
כל השומע יאמר טבח יש בעם
הבאים אחרי אבשלום.
17:10 וגם הגיבור אשר לבו כלב אריה
יתמוגג כליל: כי ידע כל ישראל כי אביך גבור
אָדָם, וְהָיוּ עִמּוֹ, אִישׁ גְּבוּרִים.
יז:11 על כן, אני מייעץ, כי כל ישראל יאספו אליך בדרך כלל.
מדן אפילו עד באר שבע, כחול אשר על שפת הים עבור
הָמוֹן; וכי תלך למלחמה בנפשך.
17:12 אז נבוא עליו במקום אשר יימצא ואנחנו
ידליק עליו כשיפול הטל על הארץ : ועליו ועל
כל האנשים אשר עמו שם לא יישארו כאחד.
17:13 ועוד אם יכנס לעיר, יביאו כל ישראל חבלים
לעיר ההיא, ונמשוך אותה אל הנהר, עד שלא יהיה אחד
נמצאה שם אבן קטנה.
17:14 ויאמרו אבשלום וכל אנשי ישראל עצת חושי ה
ארכיט עדיף על עצת אחיתופל. כי היה ליהוה
מונה להביס את עצתו הטובה של אחיתופל, בכוונה כי
יְהוָה יָבִיא רָעָה עַל אַבְשָׁלוֹם.
17:15 ויאמר חושי אל צדוק ואל אביתר הכהנים כך וכך.
יעץ אחיתופל לאבשלום ולזקני ישראל; וכך ו
כך יעצתי.
17:16 ועתה שלח מהר והגיד לדוד לאמר אל תשכו הלילה
במישורי המדבר, אך עוברים במהירות; שמא המלך
יבולע, וכל העם אשר עמו.
17:17 ויהונתן ואחימעץ ישבו ליד אנרוגל; כי אולי לא יראו אותם
לבוא לעיר: ותלך נערה ותספר להם; והם הלכו ו
אמר דוד המלך.
17:18 אף-על-פי-כן ראה אותם נער ויגיד לאבשלום והלכו שניהם
משם מהר, ובאו לביתו של אדם בבחורים, שהיה בו א
היטב בחצרו; לאן ירדו.
17:19 ותיקח האשה ותפרש כסות על פי הבאר
מורחים עליו תירס טחון; והדבר לא נודע.
17:20 ויבאו עבדי אבשלום אל האשה אל הבית ויאמרו.
איפה אחימעז ויהונתן? וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֲלֵיהֶם, הֵם
עבר על פלג המים. וכאשר חיפשו ולא יכלו
מצאו אותם, הם חזרו לירושלים.
17:21 ויהי לאחר יציאתם ועלו
הבאר, וילכו ויגידו לדוד המלך, ויאמרו לדוד: קום ו
עברו מהר על פני המים כי כך יעץ אחיתופל
אתה.
17:22 ויקם דוד וכל העם אשר עמו ויעברו
מעל הירדן: לאור הבוקר לא היה חסר אחד מהם
לא עבר את ירדן.
17:23 וכאשר ראה אחיתופל כי לא פעלו בעצתו, אוכף
חֲמוֹרוֹ וַיָּקָם וַיָּבֹא אוֹתוֹ אֶל בֵּיתוֹ אֶל עִירוֹ וַיָּשִׂים
ביתו בסדר, ותלה את עצמו, ומת, ונקבר בו
קבר אביו.
17:24 ויבא דוד אל מחניים. ואבשלום עבר את הירדן, הוא והכל
אנשי ישראל עמו.
17:25 ויעשה אבשלום את עמשא לשרי הצבא במקום יואב אשר עמשא.
היה בן איש, ששמו איתרה מישראל, שנכנס אליו
אביגיל בת נחאש, אחות לצרויה אמו של יואב.
17:26 ויחנו ישראל ואבשלום בארץ הגלעד.
17:27 ויהי בבוא דוד אל-מחניים שובי הבן
לנחש מרבה מבני עמון ומכיר בן
עמיאל מלודבר, וברזילי הגלעדי מרוגלים.
17:28 הביא ערוגות ואורות וכלי עפר וחיטה ושעורה
וקמח, ותירס מבושל, ושעועית, ועדשים, וקטנה צלוחית.
17:29 ודבש וחמאה וצאן וגבינת פרות לדוד ולעד.
הָעָם אֲשֶׁר הָיוּ עִמּוֹ לֶאֱכֹל: כִּי אָמְרוּ הָעָם
רעב ועייף וצמא במדבר.