2 שמואל
                                                  16:1 וכאשר עבר דוד מעט את ראש הגבעה והנה זיבא ה
                                               עבדו של מפיבושת פגש אותו, עם כמה חמורים אוכף, ו
                                                                 עליהם מאתיים כיכרות לחם ומאה צרורות
                                                                  צימוקים, ומאה פירות קיץ, ובקבוק יין.
                                           16:2 ויאמר המלך אל-ציבא מה כוונתך באלה? ויאמר זיבא:
                                                    החמורים יהיו לבית המלך לרכוב עליהם; והלחם ו
                                                               פירות קיץ לאכילת הצעירים; והיין, שכזה
                                                                                        מתעלף במדבר עלול לשתות.
                                                16:3 ויאמר המלך והיכן בן אדוניך? ויאמר זיבא אל ה
                                                          המלך, הנה הוא שוכן בירושלים, כי אמר, היום
                                                                           בית ישראל השיב לי את מלכות אבי.
                        16:4 וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל-צִבָּא הִנֵּה אֶת-כָּל-אֵלֶיךָ
מפיבושת. וַיֹּאמֶר צִבָּאָה, אֲנִי מְפַנֵּן אֶתְכֶם לָךְ, אֲשֶׁר אֶמְצָא חֶסֶד
                                                                                                לעיניך, אדוני המלך.
                                                   16:5 ובבוא המלך דוד אל בחורים והנה משם יצא איש
                                                                    משפחת בית שאול אשר שמו שמעי בן גרא.
                                                                                  הוא יצא, וקילל עדיין בבואו.
טז,ו וַיִּשְׁלֹךְ אֶבְנִים אֶת-דָּוִד וְאֶל-כָּל-עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ דָּוִד.
                                                                כל העם וכל הגיבורים היו מימינו ועליו
                                                                                                                       שמאלה.
                                                                            16:7 כה אמר שמעי בקלל צא צא דמים.
                                                                                               איש, ואתה איש בליעל:
                                                               טז:8 השיב יהוה עליך את כל דם בית שאול ב
          אֲשֶׁר מְלַכְתָּ אֶת-מִקְדּוֹ; וַיַּצִּיל יְהוָה אֶת הַמִּלְכוּת
                                                                             ביד אבשלום בנך והנה נלקחת בכם
                                                                                        שובבות, כי אתה איש דמים.
                                                    16:9 ויאמר אבישי בן צרויה אל המלך למה ימות זה.
                                                   כלב לקלל אדוני המלך? תן לי לעבור, נא, ולהמריא
                                                                                                                  הראש שלו.
                                 16:10 וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: מַה לִי, בְּנֵי צְרוּיָה; לכן
                                                                      יקלל, כי אמר לו יהוה, ארל את דוד. WHO
                                                                                               אז יאמר למה עשית כן?
                                                     16:11 ויאמר דוד אל אבישי ואל כל עבדיו הנה בני.
                                                              אשר יצא מקרבי, מחפש את חיי: כמה עוד עתה
                                              הבנג\'מי הזה עושה את זה? הנח לו, ויקלל; למען יהוה
                                                                                                                    הורה לו.
                                                    16:12 יכול להיות כי יראה יהוה את צרתי וכי יהוה
                                                                             יגמל לי טוב על קללתו היום הזה.
                                                        16:13 וילכו דוד ואנשיו בדרך, הלך שמעי על ההר
                                                     צד הגבעה מולו, וקילל כשהלך, וזרק עליו אבנים
                                                                                                      אותו, והטיל עפר.
                                                               16:14 ויבא המלך וכל העם אשר עמו עייפים ו
                                                                                                              התרעננו שם.
                                                 16:15 ויבוא אבשלום וכל העם אנשי ישראל לירושלים.
                                                                                                          ואחיתופל עמו.
                                                       16:16 ויהי כאשר בא חושי האדריכל ידידו של דוד
אֶל-אַבְשָׁלוֹם, אֲשֶׁר אָמַר חוּשַאי, אֶל-אַבְשָׁלוֹם, יוֹשִׁיע אֱלֹהִים אֶת-הַמֶּלֶךְ, אֱלֹהִים
                                                                                                                         המלך.
16:17 וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם אֶל חוּשַי הַאִם זֶה חֶסֶדְךָ אֶל חֲבֵדֶךָ? למה
                                                                                                      לא הלכת עם חברך?
                                          16:18 ויאמר חושאי אל אבשלום לא; אלא מי יהוה והעם הזה
                                                               וכל אנשי ישראל בחרו לו אהיה ועמו אהיה
                                                                                                                       לעמוד.
                                           16:19 ושוב, את מי עלי לשרת? האם אסור לי לשרת בנוכחות
                                                    הבן שלו? כשם שעבדתי בפני אביך, כך אהיה בקרבך
                                                                                                                     נוכחות.
   16:20 וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם אֶל-אֲחִיתוֹפֶל, הֵעֵץ בָּכֶם, מַה נַעֲשֶׂה
                                                                                                               לַעֲשׂוֹת.
                                       16:21 ויאמר אחיתופל אל אבשלום בוא אל פילגשים של אביך.
                                                אשר השאיר לשמור את הבית; וכל ישראל ישמעו את זה
                                                               אתה מתעב את אביך: אז תהיינה ידי כל אשר
                                                                                                         איתך תהיה חזק.
                                                   16:22 ופרסמו לאבשלום אוהל על ראש הבית; ואבשלום
                                                            נכנס אל פילגשים של אביו לעיני כל ישראל.
                                                                    16:23 ועצת אחיתופל אשר יעץ בימים ההם.
                                         אִם חָלַק אִישׁ אֶת פְּקַת אֱלֹהִים כָּל הָעֵצָה
                                                                         אחיתופל גם עם דוד וגם עם אבשלום.