2 שמואל
10:1 ויהי אחר כך מלך בני עמון
מת, וחנון בנו מלך במקומו.
10:2 וַיֹּאמֶר דָּוִד אעשה חסד עם חנון בן נחש, כמו
עשה לי אביו חסד. ושלח דוד לנחמו ב
יד עבדיו לאביו. ויבאו עבדי דוד אל הים
ארץ בני עמון.
10:3 ויאמרו שרי בני עמון אל חנון אדונם.
חושב אתה כי דוד מכבד את אביך אשר שלח
מנחמים לך? הלא דוד שלח אליך את עבדיו
לחקור את העיר ולרגל אותה ולהפילה?
10:4 על כן לקח חנון את עבדי דוד וגילח את חציו האחד
זקנם, וחתכו את בגדיהם באמצע, עד להם
ישבן, ושלחו אותם.
10:5 בסיפרו לדוד ושלח לקראתם כי האנשים
בושה רבה: ויאמר המלך, תשהו ביריחו עד זקנכם
לגדל, ואז לחזור.
10:6 ויראו בני עמון כי הם מסריחים לפני דוד,
בני עמון שלחו ושכרו את ארם בית-חוב ואת
ארם צובא, עשרים אלף רגלים, ושל המלך מעכה אלף
איש, ומאישטוב שנים עשר אלף איש.
10:7 וַיִּשְׁמַע דָּוִד וַיִּשְׁלַח אֶת יוֹאָב וְאֶת כָּל צְבָא הַגִּבּוֹרִים
גברים.
10:8 ויצאו בני עמון ויערכו את המלחמה ב
נכנסים מן השער: ואת ארם צובא ואת רחוב ואת
אישטוב ומעכה היו לבדם בשדה.
10:9 כאשר ראה יואב כי חזית המערכה נגדו לפני ו
מאחור, בחר מכל מובחרי ישראל, והעמידם במערך
נגד הסורים:
10:10 ואת שאר העם נתן ביד אבישי את שלו
אח למען יעמידם לבני עמון.
10:11 וַיֹּאמֶר, אִם יִהְיוּ אֱמֹרִים מִמֶּנִּי, תַּעֲזֹר.
אני: אבל אם יהיו בני עמון חזקים ממך, אז אני אעשה
בוא לעזור לך.
10:12 היה באומץ טוב ונשחק את האנשים למען עמנו ולמען
ערים אלוהינו: ויעשה יהוה כטוב בעיניו.
10:13 ויקרב יואב והעם אשר עמו אל המלחמה
כנגד הארמים : ויברחו לפניו.
10:14 וַיִּרְאוּ בְּנֵי עַמּוֹן אֲשֶׁר נִרְחוּ אֶת הָאֲרָמִים וַיִּבְרחוּ
גם הם לפני אבישי, ונכנסו לעיר. אז יואב חזר
מבני עמון, ובאו לירושלים.
10:15 וכאשר ראו הארמים כי נפגעו לפני ישראל, הם
התאספו יחד.
10:16 וישלח הדרעזר ויוציא את ארם אשר מעבר לים
נהר: ויבואו אל-חלם; ושובך שר צבא
הדרעזר הלך לפניהם.
10:17 ויאמר לדוד, אסף את כל ישראל ויעבור
על הירדן, ובא אל הלם. והסורים ערכו את עצמם
בדוד, ונלחם עמו.
10:18 ויברחו ארם לפני ישראל; ויהרג דוד את אנשי השבעה
מאה מרכבות ארם, וארבעים אלף פרשים, והרגו
שובך רב החובל, שמת שם.
10:19 ויראו כל המלכים אשר היו עבדים להדרעזר כי הם
הוכו לפני ישראל, עשו שלום עם ישראל, ועבדו
אוֹתָם. אז חששו הסורים לעזור לבני עמון עוד.