2 שמואל
9:1 ויאמר דוד האם נותר עוד מבית שאול זה
אני יכול לגלות לו חסד למען יונתן?
ט,ב והיה מבית שאול עבד אשר שמו ציבא. ו
כאשר קראוהו אל דוד, אמר לו המלך: אתה
זיבה? ויאמר: הוא עבדך.
ט,ג וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ, הֲרֵי אֵין עוֹד מֵבֵית שָׁאוּל, לַאֲשֶׁר אֲנִי
עשה עמו חסד אלוהים? וַיֹּאמֶר צִבָּא אֶל הַמֶּלֶךְ: יְהוֹנָתָן
עוד יש לו בן צולע על רגליו.
9:4 ויאמר אליו המלך היכן הוא? ויאמר זיבא אל המלך:
הִנֵּה הוּא בְּבֵית מִכִּיר בֶּן עַמִּיאֵל בְּלוֹדְבַר.
יט:5 וישלח המלך דוד והוציאו מבית מכיר ה
בן עמיאל מלודבר.
יט:6 עתה בא מפיבושת בן יהונתן בן שאול
לדוד נפל על פניו ועשה יראת שמים. ויאמר דוד:
מפיבושת. וַיֹּאמֶר: הִנֵּה עַבְדְּךָ!
יט,ז וַיֹּאמֶר אֵלָיו דָּוִד אַל תִּירָא כִּי אֶעֱשֶׂה אֵלֶיךָ חֶסֶד
למען יונתן אביך, והשיב לך את כל ארץ
שאול אביך; וְלֶחֶם תֹאכַל תָּמִיד לְשַׁלְחָנִי.
יט:ח וישתחוה ויאמר מה עבדך אשר תצטרך
להסתכל על כלב מת כמוני?
9:9 ויקרא המלך אל ציבא עבד שאול ויאמר אליו יש לי.
נתן לבן אדוניך את כל אשר לשאול ולכל שלו
בַּיִת.
יט:10 אתה ובניך ועבדיך תעבדו את הארץ
אותו, והבאת את הפירות, למען יהיה לבן אדוניך
אוכל לאכול: אבל מפיבושת בן אדוניך יאכל לחם תמיד ב
השולחן שלי. עתה היו לציבא חמישה עשר בנים ועשרים עבדים.
9:11 ויאמר זיבא אל המלך, בכל אשר אדוני המלך
צוה את עבדו, כך יעשה עבדך. בנוגע ל
מפיבושת, אמר המלך, הוא יאכל על שולחני, כאחד מן
בני המלך.
9:12 ולמפיבושת בן צעיר ושמו מיכה. וכל זה
ישבו בבית ציבא עבדים למפיבושת.
9:13 וישב מפיבושת בירושלים כי תמיד אכל ב-
שולחן המלך; והיה צולע על שתי רגליו.