2 שמואל 7:1 ויהי כאשר ישב המלך בביתו ויהי ליהוה נתן לו מנוחה מסביב מכל אויביו; 7:2 וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל-נָתָן הַנָּבִיא, ראה עתה, אני שוכן בבית מארז, אבל ארון האלוהים שוכן בתוך יריעות. 7:3 ויאמר נתן אל המלך לך עשה את כל אשר בלבך; בשביל ה יהוה איתך. 7:4 ויהי בלילה ההוא ויהי דבר יהוה אל נתן, אומר, 7:5 לך תגיד לדוד עבדי כה אמר יהוה תבנה אותי. בית שאוכל לגור בו? 7:6 ואילו לא ישבתי בשום בית מאז עת העליתי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִצְרַיִם עַד הַיּוֹם הַזֶּה וְהִתְהַלְכוּ באוהל ובמשכן. 7:7 בכל המקומות אשר הלכתי בהם עם כל בני ישראל דברתי דבר עם כל שבטי ישראל אשר צויתי להם האכילו את עמי ישראל לאמר למה לא תבנו לי בית ארז? 7:8 ועתה כה תאמר אל עבדי דוד כה אמר יְהוָה צְבָאוֹת, נָקַחְתִּי אֶתְכֶם מִן הָאָרֶץ, מֵאַחֲרֵי הַצֹאן. להיות מושל על עמי, על ישראל: 7:9 והייתי איתך בכל אשר הלכת וכרת הכל אויביך מעיניך, ועשו לך שם גדול כמו לְשֵׁם הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ. 7:10 ועוד אקבע מקום לעמי ישראל ואנכי אותם, למען ישבו במקום משלהם, ולא יזוזו עוד; וְלֹא יַעֲנוּ בָּהֶם עוֹד בְּנֵי רָשָׁע לפני הזמן, 7:11 וכמו מאז הימים אשר צויתי שופטים על עמי ישראל, והשמתך מכל אויביך. וגם ה ה\' אומר לך כי יעשה לך בית. 7:12 וכאשר ימלאו ימיך ושכבת עם אבותיך אני יעמיד אחריך את זרעך אשר ייצא מקרביך. ואקים את מלכותו. 7:13 הוא יבנה בית לשמי ואני אקים את כסאו ממלכתו לנצח. 7:14 אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן. אם הוא עושה עוון, אני יעסר אותו במטה בני אדם ובפסי ה\' ילדים של אדם: 7:15 אך חסדי לא יסרו ממנו, כאשר לקחתי אותם משאול אשר הנחתי לפניך. 7:16 וביתך וממלכתך יוקם לעולם לך: כסאך יוקם לעולם. 7:17 לפי כל הדברים האלה וככל החזון הזה כן עשו נתן דבר אל דוד. 7:18 ויכנס המלך דוד וישב לפני ה\' ויאמר מי אני. הו אדון אלוהים? ומה ביתי, שהבאתני עד כאן? 7:19 וזה עוד היה קטן בעיניך, אדוני יהוה; אבל יש לך נאמר גם על בית עבדך לעוד זמן רב. והוא זה אורח האדם, ה\' יהוה? 7:20 ומה עוד יכול דוד לומר לך? כִּי אַתָּה יְהוָה יְהוָה יוֹדֵעַ אֶתְךָ מְשָׁרֵת. 7:21 למען דברך וכפי לבבך עשית כָּל הַגְּדוֹלוֹת הָאֵלֶּה, לְהוֹדִיעַ אֶת עַבְדְּךָ. 7:22 על כן גדול אתה יהוה אלהים כי אין כמוך וְלֹא אֵין אֱלֹהִים אֶלָּא מִדֶּךָ, כְּכֹל אֲשֶׁר לָנוּ נשמע עם האוזניים שלנו. 7:23 ומה גוי אחד בארץ כעמך כישראל אשר הלך ה\' לגאול לו לעם ולעשות לו שם. ולעשות לך דברים גדולים ונוראים לארצך לפניך אנשים, אשר פדה לך ממצרים, מן העמים ו האלים שלהם? 7:24 כִּי אִשְׁתַּחְתָּ לְךָ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְהַהִיא לְעָם אתה לעד: ואתה ה\' היית להם לאל. 7:25 ועתה, יהוה אלהים, הדבר אשר דברת עליך עַבְדָּה וּבְבֵיתוֹ הִקְנֵהוּ לְעוֹלָם וְעָשָׂה כְּךָ אמרת. 7:26 ויתגדל שמך לעולם לאמר יהוה צבאות הוא אלהים על ישראל: ויוסד בית עבדך דוד לפניך. 7:27 כי אתה ה\' צבאות אלהי ישראל גילית לעבדך לאמר, אני אבנה לך בית: על כן מצא עבדך בפנים לבו להתפלל אליך את התפילה הזאת. 7:28 ועתה אדוני יהוה אתה האלוהים ההוא ואמת דבריך ואתה הבטחת את הטוב הזה לעבדך: 7:29 על כן עתה תרצה לברך את בית עבדך כי לְעוֹלָם יִהְיֶה לְעוֹלָם לִפְנֶיךָ: כִּי דִבַּרְתָּ, ה\' יְהוָה זה: ובברכתך יתברך בית עבדך אֵיִ פַּעַם.