2 שמואל
7:1 ויהי כאשר ישב המלך בביתו ויהי ליהוה
נתן לו מנוחה מסביב מכל אויביו;
7:2 וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל-נָתָן הַנָּבִיא, ראה עתה, אני שוכן בבית
מארז, אבל ארון האלוהים שוכן בתוך יריעות.
7:3 ויאמר נתן אל המלך לך עשה את כל אשר בלבך; בשביל ה
יהוה איתך.
7:4 ויהי בלילה ההוא ויהי דבר יהוה אל
נתן, אומר,
7:5 לך תגיד לדוד עבדי כה אמר יהוה תבנה אותי.
בית שאוכל לגור בו?
7:6 ואילו לא ישבתי בשום בית מאז עת העליתי
בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִצְרַיִם עַד הַיּוֹם הַזֶּה וְהִתְהַלְכוּ
באוהל ובמשכן.
7:7 בכל המקומות אשר הלכתי בהם עם כל בני ישראל
דברתי דבר עם כל שבטי ישראל אשר צויתי להם
האכילו את עמי ישראל לאמר למה לא תבנו לי בית ארז?
7:8 ועתה כה תאמר אל עבדי דוד כה אמר
יְהוָה צְבָאוֹת, נָקַחְתִּי אֶתְכֶם מִן הָאָרֶץ, מֵאַחֲרֵי הַצֹאן.
להיות מושל על עמי, על ישראל:
7:9 והייתי איתך בכל אשר הלכת וכרת הכל
אויביך מעיניך, ועשו לך שם גדול כמו
לְשֵׁם הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ.
7:10 ועוד אקבע מקום לעמי ישראל ואנכי
אותם, למען ישבו במקום משלהם, ולא יזוזו עוד;
וְלֹא יַעֲנוּ בָּהֶם עוֹד בְּנֵי רָשָׁע
לפני הזמן,
7:11 וכמו מאז הימים אשר צויתי שופטים על עמי
ישראל, והשמתך מכל אויביך. וגם ה
ה\' אומר לך כי יעשה לך בית.
7:12 וכאשר ימלאו ימיך ושכבת עם אבותיך אני
יעמיד אחריך את זרעך אשר ייצא מקרביך.
ואקים את מלכותו.
7:13 הוא יבנה בית לשמי ואני אקים את כסאו
ממלכתו לנצח.
7:14 אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן. אם הוא עושה עוון, אני
יעסר אותו במטה בני אדם ובפסי ה\'
ילדים של אדם:
7:15 אך חסדי לא יסרו ממנו, כאשר לקחתי אותם משאול
אשר הנחתי לפניך.
7:16 וביתך וממלכתך יוקם לעולם
לך: כסאך יוקם לעולם.
7:17 לפי כל הדברים האלה וככל החזון הזה כן עשו
נתן דבר אל דוד.
7:18 ויכנס המלך דוד וישב לפני ה\' ויאמר מי אני.
הו אדון אלוהים? ומה ביתי, שהבאתני עד כאן?
7:19 וזה עוד היה קטן בעיניך, אדוני יהוה; אבל יש לך
נאמר גם על בית עבדך לעוד זמן רב. והוא
זה אורח האדם, ה\' יהוה?
7:20 ומה עוד יכול דוד לומר לך? כִּי אַתָּה יְהוָה יְהוָה יוֹדֵעַ אֶתְךָ
מְשָׁרֵת.
7:21 למען דברך וכפי לבבך עשית
כָּל הַגְּדוֹלוֹת הָאֵלֶּה, לְהוֹדִיעַ אֶת עַבְדְּךָ.
7:22 על כן גדול אתה יהוה אלהים כי אין כמוך
וְלֹא אֵין אֱלֹהִים אֶלָּא מִדֶּךָ, כְּכֹל אֲשֶׁר לָנוּ
נשמע עם האוזניים שלנו.
7:23 ומה גוי אחד בארץ כעמך כישראל
אשר הלך ה\' לגאול לו לעם ולעשות לו שם.
ולעשות לך דברים גדולים ונוראים לארצך לפניך
אנשים, אשר פדה לך ממצרים, מן העמים ו
האלים שלהם?
7:24 כִּי אִשְׁתַּחְתָּ לְךָ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְהַהִיא לְעָם
אתה לעד: ואתה ה\' היית להם לאל.
7:25 ועתה, יהוה אלהים, הדבר אשר דברת עליך
עַבְדָּה וּבְבֵיתוֹ הִקְנֵהוּ לְעוֹלָם וְעָשָׂה כְּךָ
אמרת.
7:26 ויתגדל שמך לעולם לאמר יהוה צבאות הוא
אלהים על ישראל: ויוסד בית עבדך דוד
לפניך.
7:27 כי אתה ה\' צבאות אלהי ישראל גילית לעבדך
לאמר, אני אבנה לך בית: על כן מצא עבדך בפנים
לבו להתפלל אליך את התפילה הזאת.
7:28 ועתה אדוני יהוה אתה האלוהים ההוא ואמת דבריך ואתה
הבטחת את הטוב הזה לעבדך:
7:29 על כן עתה תרצה לברך את בית עבדך כי
לְעוֹלָם יִהְיֶה לְעוֹלָם לִפְנֶיךָ: כִּי דִבַּרְתָּ, ה\' יְהוָה
זה: ובברכתך יתברך בית עבדך
אֵיִ פַּעַם.