2 שמואל
                                                      4:1 וישמע בן שאול כי מת אבנר בחברון היו ידיו
                                                                           חלש, וכל בני ישראל היו מוטרדים.
                                                       4:2 ולבן שאול היו שני אנשים שרידי חבורות שם
                                                            האחד היה בענה, ושם השני רכב, בני רימון א
                                                                בארות, מבני בנימין: כי גם בארות נחשבה
                                                                                                                   לבנימין.
          ד,ג וַיָּבָרוּ הַבְּרוֹת, לְגִטְיִים, וַיִּהְיוּ שָׁם גָּרִים עַד
                                                                                                                 היום הזה.)
                                                 4:4 ויהיה ליונתן בן שאול בן צולע רגליו. הוא היה
                                                         בן חמש כאשר יצאו הבשורות על שאול ויהונתן
                                                                      יזרעאל ואחותו העלוהו ויברחו ויהי
                                                       היא מיהרה לברוח, ונפל ונעשה צולע. ושמו היה
                                                                                                                   מפיבושת.
                                                     4:5 וילכו בני רימון הבארות-רכב ובענה ויבואו.
                                                                על חמת היום לבית ישבושת, ששכב על מיטה
                                                                                                                   בצהריים.
                                                                            4:6 ויבואו לשם בתוך הבית כרצונם
                                                       הביאו חיטה; ויכוהו מתחת לצלע החמישית ורכב
                                                                                   וּבְעָנָה אֲחִיו מְבָלֵט.
                                                     4:7 כי בבואם אל הבית שכב על משכבו בחדר מיטתו.
                                               ויכוהו, ויהרגוהו, וערפו את ראשו, ויקחו את ראשו.
                                                                        והוציא אותם דרך המישור כל הלילה.
                                                4:8 ויביאו את ראש איש בושה אל דוד בחברון ויאמרו
                                                             אל המלך, הנה ראש אישבושת בן שאול אויבך.
                                                  אשר חיפש את חייך; ונקם יהוה את זה באדוני המלך
                                                                                                       יום שאול וזרעו.
                         4:9 וַיַּעַן דָּוִד אֶת-רֶחָב וּבְעָנָה אֶת-אחיו, בני-רימון
                                                               בארות, ואמר להם חי יהוה אשר גאל את שלי
                                                                                                       נשמה מכל מצוקה,
                                               4:10 כאשר אמר לי אחד לאמר הנה שאול מת, חושב להביא
                                                בשורה טובה, אחזתי בו, והרגתי אותו בציקלג, שחשב
                                                                          שהייתי נותן לו שכר על בשורותיו:
                                                 4:11 על אחת כמה וכמה כאשר רשעים הרגו צדיק בעצמו
                                                            בית על מיטתו? אז לא אדרוש עתה את דמו ממך
                                                                                          יד, ולקחת אותך מן הארץ?
                                                    4:12 ויצו דוד את נעריו ויהרגו אותם וכרתו אותם
                                               ידיהם ורגליהם, ותלו אותם על הבריכה בחברון. אבל
                                                                  לקחו את ראש אישבושת וקברו אותו בקבר
                                                                                                            אבנר בחברון.