2 שמואל
3:1 ויהי מלחמה ארוכה בין בית שאול ובין בית דוד.
וְדָוִד הִתְחָזֵק וְהִתְחַזֵּק, וּבֵית שָׁאוּל הִתְחַזֵּק
חלש יותר ויותר.
3:2 ולדוד נולדו בנים בחברון ובכורו אמנון
אחינועם יזרעאלי;
3:3 והשני שלו צ\'ילאב לאביגיל אשת נבל הכרמלי; ו
השלישי, אבשלום בן מעכה בת תלמאי מלך
גשור;
3:4 והרביעי אדוניהו בן חגית; והחמישי, שפטיה
בנו של אביטל;
3:5 והשישי איתרם מאת עגלה אשת דוד. אלה נולדו לדוד
בחברון.
3:6 ויהי בזמן מלחמה בין בית שאול לבין
בית דוד אשר התחזק אבנר לביתו
שאול.
3:7 ולשאול הייתה פילגש אשר שמה ריזפה בת עיה.
וַיֹּאמֶר יִשְׁבּוֹשֵׁת אֶל אַבְנֵר, לָמָּה נִכְנַסְתָּ אֵלַי
פילגש של אבא?
3:8 ויתרעם מאוד אבנר על דברי אישבושת ויאמר הנני.
ראש כלב, אשר נגד יהודה עושה חסד היום עם הבית
משאול אביך, לאחיו ולחבריו, ואין להם
נתן אותך ביד דוד אשר תטיל עלי היום
תקלה לגבי האישה הזו?
3:9 כה עשה אלהים לאבנר, ועוד, אלא כאשר נשבע יהוה.
דוד, כן אני עושה לו;
3:10 לתרגם את המלכות מבית שאול ולהקים את
כסא דוד על ישראל ועל יהודה מדן ועד באר שבע.
3:11 ולא יכל להשיב לאבנר דבר, כי ירא ממנו.
3:12 וַיִּשְׁלַח אַבְנֵר מַלְאָכִים אֶל-דָּוִד מִמֶּנּוּ לֵאמֹר, שֶׁל מִי
ארץ? גם לאמר, עשה אתי בריתך, והנה ידי
יהי עמך, להביא לך את כל ישראל.
3:13 ויאמר טוב; אעשה עמך ברית: אבל דבר אחד אני
דרשו ממך, כלומר, לא תראה את פני, אלא אתה תחילה
תביא את בת מיכל שאול בבואך לראות פני.
3:14 ושלח דוד שלוחים אל ישבושת בן שאול לאמר הושיע אותי.
אשתי מיכל, שדגלתי בה למאה ערלות
פלשתים.
3:15 וַיִּשְׁלַח יִשְׁבָּשׁוֹת וַיִּקַּח אֹתָהּ מִבַּעְלָהּ מִפַּלְתִיאֵל
בנו של לאיש.
3:16 ובעלה הלך עמה בוכה מאחוריה אל בחורים. לאחר מכן
אָמַר אֵלָיו אַבְנֵר: לֵךְ שָׁב. והוא חזר.
3:17 וידבר אבנר עם זקני ישראל לאמר אתם ביקשתם
כי דוד בעבר יהיה מלך עליך:
3:18 ועתה עשה זאת כי דיבר יהוה על דוד לאמר ביד
על דוד עבדי אציל את עמי ישראל מיד ה\'
פלשתים ומיד כל אויביהם.
3:19 וידבר גם אבנר באזני בנימין וילך גם אבנר אל
דבר באזני דוד בחברון כל מה שנראה טוב לישראל, ו
שנראה טוב לכל בית בנימין.
3:20 ויבא אבנר אל דוד בחברון ועשרים איש עמו. ודוד
עשה לאבנר ולאנשים אשר עמו משתה.
3:21 וַיֹּאמֶר אַבְנֵר אֶל-דָּוִד אֶקָם וְהוֹלֵךְ וְאוֹסֵף כָּל
יִשְׂרָאֵל, אֶל-אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ, לְהִכְרֹתוּ עִמָּךְ, וְהָיָה
למען תמלוך על כל אשר חפץ לבבך. ודוד
שלח את אבנר; והוא הלך בשלום.
3:22 והנה, עבדי דוד ויואב באו מרדף גדוד.
והביא עמהם שלל גדול, אבל אבנר לא היה עם דוד בפנים
חברון; כִּי שָׁלַח אוֹתוֹ, וְהוּא הָלַךְ בְּשָׁלוֹם.
3:23 בבוא יואב וכל הצבא אשר עמו, אמרו ליואב.
לאמר, אבנר בן נר בא אל המלך, ושלח אותו
משם, והוא איננו בשלום.
3:24 ויבא יואב אל המלך ויאמר מה עשית? הנה אבנר
בא אליך; לָמָּה שָׁלַחְתָּ אוֹתוֹ, וְהוּא שָׁלֵם
נעלם?
3:25 אתה יודע את אבנר בן נר כי בא להטעותך ואל
דע את יציאתך ואת בואך, ולדעת את כל אשר אתה עושה.
3:26 ויצא יואב מדוד ושלח שלוחים אחרי אבנר.
אשר החזירו אותו מבאר סירה: אך דוד לא ידע זאת.
3:27 וכששב אבנר לחברון ולקח אותו יואב בשער
לדבר איתו בשקט, ולהכות אותו שם מתחת לצלע החמישית, זה
הוא מת, על דם עשהאל אחיו.
3:28 ואחרי זה שמע דוד ואמר אני וממלכתי
אֱלֹמֶת לִפְנֵי יְהוָה לְעוֹלָם מִדָּם אַבְנֵר בֶּן
נר:
3:29 ינוח על ראש יואב ועל כל בית אביו; ולתת
לֹא-יַכְסִיל מִבֵּית יוֹאָב אֶת-אֲשֶׁר יֵשׁ לוֹ אֶת-הַהוּא
מצורע, או שנשען על מטה, או הנופל על החרב, או
שחסר לו לחם.
3:30 ויואב ואבישי אחיו הרגו את אבנר כי הרג את שלהם
האח עשהאל בגבעון בקרב.
3:31 ויאמר דוד אל יואב ואל כל העם אשר עמו קרע
בגדיך, וחגרו אותך בשק, ותאבל לפני אבנר. ו
המלך דוד בעצמו הלך בעקבות המקרה.
3:32 ויקברו את אבנר בחברון וישא המלך את קולו
בכה על קברו של אבנר; וכל העם בכו.
3:33 ויקונן המלך על אבנר ויאמר מת אבנר כשוטה מת?
3:34 ידיך לא נקשרו ורגליך לא כבולות כאדם
נופל לפני רשעים, כך נפלת. וכל העם בכה
שוב מעליו.
3:35 וכאשר בא כל העם לגרום לדוד לאכול בשר בעודו
יום, נשבע דוד, לאמר, כה עשה לי אלהים, ועוד, אם אטעם
לחם, או צריך אחר, עד שהשמש תשקע.
3:36 וַיִּשָּׁמְעוּ כָּל-הָעָם וַיִּתְנַחֵם בָּהֶם כָּל-כָּל-הָעָם
המלך אכן מצא חן בעיני כל העם.
3:37 כי כל העם וכל ישראל הבינו את היום ההוא כי לא היה
המלך להרוג את אבנר בן נר.
3:38 ויאמר המלך אל עבדיו אל תדעו כי יש נסיך.
ואיש גדול נפל היום בישראל?
3:39 ואני היום חלש, אף-מלך-משוח; והאנשים האלה בני
צרויה יהיה לי קשה: ה\' ישלם לעושה הרע
לפי רשעותו.